אפליה תעסוקתית במסגרת מתן שירותי דת

מטרה

לאפשר למיליון יוצאי אתיופיה וברית המועצות בגילאי העבודה להתפרנס בכבוד ובשוויון בתעשיית המזון הכשר ובמסגרת מתן שירותי דת, מבלי שיופלו על רקע מוצאם.

רקע

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת החמרה של הרבנות הממסדית בארץ המבקשת להצר עוד יותר את גדרי העם היהודי. בין הנפגעים ממציאות זו ניתן למצוא דרך קבע יהודים יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות. כך, המסורות הייחודיות שנשתמרו בקהילת "ביתא ישראל" באתיופיה עוררו יחס של שניות בעולם הרבני כלפי יהדותם, הנע בין דרישה לגיור לחומרא לבין קביעה שיהודי אתיופיה יהודים לכל דבר ועניין. אצל יהודי ברית המועצות, הרדיפה השלטונית כנגד כל סממן דתי והאנטישמיות החריפה שסבלו ממנה, הובילה רבים להסתיר את יהדותם לא רק מאורחות חייהם אלא גם ממסמכים רשמיים ובכך הפכו יוצאי ברית המועצות לחשודים מיידים בעיני הממסד הרבני הארץ. על פי נתוני הלמ"ס המעודכנים ביותר, במדינת ישראל חיים כ-150 אלף יוצאי אתיופיה כאשר כ-66% מהם נמצאים בגילאי העבודה (15-65). ע"פ נתוני הלמ"ס, בארץ חיים גם כ-891,700 יהודים יוצאי ברית המועצות, כאשר כ-65% מהם נמצאים בגילאי העבודה.

הבעיה

אחת מזירות המאבק בתחומים אלו הינה מקום העבודה בו מופלים העובדים מטעמים דתיים. כך למשל, עובדים יהודים יוצאי אתיופיה וברית המועצות מופלים בתעשיית המזון בנימוקים של בישול עכו"ם ויין נסך, ועובדים ועובדות ממוצא אתיופי כמו בלניות במועצות דתיות מסוימות מופלים על רקע הטלת ספק ביהדותם, ונדרשים לבצע תפקידי ניקיון ואדמיניסטרציה בלבד.

פתרון 'עתים'

מניעת אפליה בתעסוקה על רקע ערעור ושלילה של זהות היהודית.

פעולות והישגים של 'עתים'

ארגונים שותפים

היחידה למאבק בגזענות במשרד הפנים