הכרה של הממסד הדתי ברבנים מגיירים ומאשרי יהדות בקהילות בתפוצות, שיסייעו לזוגות שמבקשים לאשר את יהדותם לענייני מעמד אישי בישראל.
רקע
מחלוקות ישראליות סביב נושאי דת ומדינה גולשות דרך קבע אל מחוץ לגבולות המדינה ומשפיעות גם על יחסיה של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות. אחת מן הסוגיות שנוגעות במישרין לחייהם של יהודים שמתגוררים מחוץ למדינת ישראל, היא אי-ההכרה מטעם גורמים שונים בממסד הדתי ביהדותם של בני קהילות בתפוצות ובסמכות הדתית של רבנים אורתודוקסים, הרואים עצמם שותפים למדינת ישראל ולמוסדותיה הדתיים.
בשנים האחרונות, קיימת עמימות סביב מדיניות הרבנות הראשית לישראל במתן הכרה ביהדותם של בני זוג שנולדו בישראל להורים שעלו מחו"ל או של בני זוג המגיעים לישראל מקהילות בתפוצות על מנת להירשם לנישואין ולהתחתן כדת משה וישראל. לצורך זה, מחלקת אישות וגרות ברבנות הראשית, עוסקת בהכרה באישורי יהדות וגרות של רבנים מחו"ל ושל בתי דין מקהילות יהודיות בתפוצות. בשנים האחרונות, נמתחה ביקורת רבה על התנהלות מחלקה זו, עקב פסילת רבנים ללא כל הנמקה ובהיעדר קריטריונים מסודרים.
הבעיה
בעקבות הפעילות של 'עתים', פרסמה לבסוף הרבנות הראשית בסוף חודש מאי 2018 טיוטת "תבחינים וכללים להכרה בבתי דין מחו"ל לצורך אישורי גיטין, גיור ויהדות". המדובר בתבחינים העוסקים בהכרה בבתי דין בלבד, שעוסקים בסוגיות של גיור וגיטין, ומהווים רק 31% מהמקרים בהם נדרשים יהודים מחו"ל להביא את מסמכיהם לאישור הרבנות. ל-69% מהמקרים, שעוסקים באישורי יהדות, נישואין ורווקות, אין כל התייחסות והסדרה, והזוגות נותרים ללא מענה או הכוונה. כמו כן, עולים מהתבחינים שפורסמו קשיים רבים, שעלולים להקשות על זוגות בהליכי הוכחת יהדותם ברבנות.
כעת, אנו נאבקים באמצעות הליכים משפטיים ואחרים מול הרבנות הראשית, לשם קבלת קריטריונים להכרה ברבני חו"ל העוסקים במתן אישורי יהדות, נישואין ורווקות, וכן פעילות ציבורית ומשפטית לשיפור וייעול הליכי ההכרה ברבנים ובתי דין.
פתרון 'עתים'
שינוי המדיניות הרבנות הראשית והחלפת את החשדנות כלפי הזוגות המבקשים להינשא בישראל במסגרת קשובה ומכילה, המבקשת לקרב בין מדינת ישראל לבין כלל הקהילות ביהדות התפוצות.
כותב המאמר
