מה צריכה ללמוד הרבנות הראשית מהרב אליעזר מלמד

גישתו של הרב מלמד צריכה להוות מודל לדמותו של רב ראשי בישראל: מסירות מלאה להלכה, משולבת בשאיפה לאחדות בין כל חלקי העם היהודי.

בהפרש של יומיים עלה שמו של הרב אליעזר מלמד שליט"א לכותרות בכלי התקשורת הדתית, בשני הקשרים שונים. השבוע פורסם כי "פרס הרב קוק" לספרות תורנית מקורית יוענק השנה לרב מלמד על סדרת ספריו "פניני הלכה". יומיים לאחר מכן, פורסם כי הרב הראשי והראשון לציון, הרב יצחק יוסף שליט"א, שלח מכתב שמבקר את הרב מלמד על שנפגש עם רבה רפורמית, ואף מאיים לנדות אותו על כך. תזמון הפרסום של מכתבו של הרב יוסף, שנכתב למעשה לפני שלושה חודשים, ככל הנראה איננו מקרי. לצערנו הוא גם לא כל כך מפתיע – ההתנגדות לגישה של הרב מלמד היא דוגמא נוספת לדרכם של קברניטי הרבנות לגנות ולהוקיע את כל מי שלא חושב או פועל כמוהם. אך זוהי איננה הדרך שאליה חינך הרב קוק זצ"ל, שייסד את הרבנות הראשית כמוסד לאומי, כפי שהיא משתקפת בדבריו המפורסמים בספר "ערפלי טוהר" – דרכה של תורה איננה לקבול על אחרים, אלא להוסיף צדק, אמונה וחכמה לעולם. בזמן שיש רבנים שעסוקים בהוצאת אחרים מן הכלל, דווקא הרב מלמד פועל לקרב. בהנהגתו התורנית, בכתביו ההלכתיים ובבחירתו לייצר שיח גם עם השונה ממנו, הוא מבטא את הערכים שלאורם צריך המנהיג התורני ללכת. כמי שמקדיש את זמנו להפצת ההלכה והנגישות אליה לציבור הרחב, ושעל פעילות זו הוא עתיד לקבל את "פרס הרב קוק", הרב מלמד מייצג את ההלכה השואפת להיות רלוונטית לכל אדם החפץ בה, ואת התורה המבקשת לקרב אליה כל אדם, יהיו דעותיו אשר יהיו. למעשה, גישתו של הרב מלמד צריכה להוות מודל לדמותו של רב ראשי בישראל: מסירות והתמסרות מלאה להלכה, משולבת בשאיפה לאחדות בין כל חלקי העם היהודי בישראל ובתפוצות, שכוללים גם את מי שהולך בדרך אחרת. אנו ב'עתים' מבקשים ללכת בשביל שסולל הרב מלמד, ופועלים כמיטב יכולתנו להביא לממסד דתי שמבוסס על גישה זו, אשר שואף להיות מכיל וקשוב לכל חלקי העם היהודי. ברצוני לברך את הרב מלמד על זכייתו בפרס, וכן ולהודות לו ולהוקירו על הנחלת משנתו ההלכתית המקרבת, שאינה מדירה חלקים מהעם היהודי ופועלת למען כלל ישראל. נכתב ע"י הרב שאול פרבר, יו"ר עתים ופורסם באתר ערוץ 7