מעמד בית הדין

• לבית הדין מומלץ להגיע עם בני משפחה או עם חברים קרובים שיהיו לעזר ולתמיכה בזמן ההמתנה לדיון ולתוצאות ההחלטה. נוסף על כך, מומלץ למתגיירים לבוא עם אנשים דתיים או מסורתיים שליוו אותו במהלך הלימודים אשר יכולים להעיד בפני הדיינים על התהליך שעבר. לדוגמא: בני המשפחה המלווה, רב או חברים בבית כנסת שבו התפלל, ואף חברים, שכנים או קרובי משפחה דתיים.
• כדאי להזמין את המורה מאולפן הגיור לדיון בבית הדין.
• בני זוגם של המתגיירים, הנשואים או העתידים להינשא זה לזה, מחויבים להגיע.

בכניסה לאולם המתגיירים צפויים לפגוש שלושה דיינים. 'אב בית הדין' הוא זה שינחה את מרבית הדיון, והוא זה שבדרך-כלל ישב במרכז. הדיון נערך בדלתיים סגורות, ולפיכך בדרך-כלל לא נוכחים בו אנשים בנוסף לאנשי בית הדין, למתגיירים עצמם ולמלוויהם.

טרם כניסתם של המתגיירים לחדר, הדיינים מתכוננים לדיון ומעיינים במסמכים שבתיק הגיור. יש לוודא שהתיק מכיל את המסמכים הבאים: צילום תעודת הזהות, קורות החיים, תיעוד השיחות עם שליח בית הדין, המלצות מורה האולפן והמשפחה המלווה וכל המלצה אחרת שנמסרה. הדיינים מבקשים גם את המלצתם של נציג בית הדין או המורה מהאולפן.

עם כניסתם לדיון של המתגיירים, מבקשים הדיינים לראות מסמכים או המלצות נוספות שהמתגיירים מעוניים למסור (כגון, מכתב מעודכן מן המשפחה המלווה), לאחר מכן הדיון מתחיל.

גם בני הזוג או ילדיהם של המתגיירים יוזמנו לדיון וירואיינו על ידי הדיינים.

המתגיירים רשאים לבקש להתראיין בשפת אימם ולבקש מתורגמן. גם מורה האולפן יכול לעזור בכך.

במהלך הדיון, שאורך בדרך כלל בין חצי שעה לשעה, הדיינים שואלים שאלות הנוגעות לתהליך הגיור שעברו המועמדים במשך השנה החולפת כהכנה לדיון. קטינים ונערים נשאלים בהתאם לגילם. דייני בית הדין שואלים שאלות בחמישה נושאים:

(1)  המניע להתגייר – מהו הרקע של המתגיירים והסיבה שהביאה אותו להתגייר (לדוגמא: משיכה למסורת היהודית, חזרה לשורשים ועוד).  

כדאי להכיר שלושה עניינים הלכתיים המוצאים ביטוי בדיון בבית הדין:

מניעים זרים לגיור – בית הדין מודיע כי המניע הראשוני של רבים המתחילים בהליך הגיור קשור בסיבות חברתיות או זוגיות, אולם הוא מבקש לוודא כי מעבר לכך ישנו גם חיבור אישי ואמוני אל תורת ישראל. הדיינים מבקשים לשמוע אם לאחר שהמתגיירים למדו יהדות, הם מעוניינים בגיור כשלעצמו, גם ללא הנסיבות שהביאו אותם להתחיל בתהליך.

מידת הרצון בגיור – לעתים הרבנים מנסים להשתמש בפסיכולוגיה הפוכה ולשכנע את המועמד שלא להתגייר או שמציעים לו לעכב את גיורו. זאת, בתירוצים על האתגרים הרבים שצפויים לו בעקבות הגיור. כחלק מנסיון זה, מציגים הדיינים את הגישה היהודית בענייני שכר ועונש לפיה אדם לא-יהודי חייב במצוות מעטות בלבד, ועל כל מצווה נוספת שהוא בוחר לקיים – הוא מקבל שכר; ואילו מרגע גיורו הוא מתחייב ככל יהודי במצוות רבות, ואם אינו עומד בהן – הוא צפוי לעונש מן השמיים. בית הדין מבקש לשמוע אם למרות קשיים אלה, המתגיירים נחושים בדעתם להצטרף לעם היהודי.

אב יהודי – על אף שהיהדות נקבעת על פי האם ולא על פי האב, העובדה שמתגייר הוא בן לאב יהודי, הינה בעלת משמעות ובית הדין רואה חשיבות רבה בחזרתם של "זרע ישראל" – צאצאי יהודים, אל השורשים היהודים שלהם.

(2)   ידע מסורתי והלכתי – הדיינים משוחחים עם המועמדים לגיור על ידיעותיהם בנושאים יהודיים, בהתבסס על לימודיהם. בית הדין מבקש להתרשם כי המתגיירים רכשו ידע יהודי משמעותי. השאלות הנשאלות נוגעות למספר נושאים מרכזיים: שבת, חגים ומועדים, כשרות, תפילות וברכות, תנ"ך, היסטוריה יהודית, ערכים ומצוות.

(3) השקפת עולם אמונית – בית הדין מבקש לברר גם שאלות שבלב, אמונות והשקפות. כך למשל ישאלו הדיינים שאלות על מציאות האל וקדמותו, על ייחוד האל, על שכר ועונש, גאולה, השגחה פרטית ועוד. הדיינים מבקשים להתרשם מהאמונות וההשקפות של המתגייר, בעיקר במקרים בהם היו המתגיירים בעבר בני דת אחרת.

(4)  אימוץ של אורח-חיים מסורתי – בית הדין מבקש לראות כי הידע היהודי של המתגיירים נובע מקיום אורח חיים מסורתי, ואינו רק ידע תיאורטי המגיע מכיתת הלימוד או מספרים. על כן נשאלות שאלות מחיי היום-יום (לדוגמא, בכמה סיבובים כורכים את רצועת התפילין על היד? מתי נכנסת שבת? איך מחממים אוכל בשבתות ובחגים?) וכן המתגיירים מתבקשים לומר בעל-פה קטעי תפילה וברכה שאמורים להיות שגורים. כך למשל מקובל בבית הדין לבקש לשמוע קטעים מברכת המזון, מן הברכות שלפני האוכל, מתפילת 'שמע ישראל' ומברכת 'אשר יצר את האדם בחכמה'.

(5) יכולת סביבתית לקיים אורח חיים יהודי – הדיינים שואלים על השכונה בה המתגיירים חיים, על בית הכנסת באזור, על הוריהם (לדוגמא, איך תגידו לאמכם שאינכם יכול לאכול מבישוליה? אם אחותכם תתחתן בכנסיה, האם תלכו?), על האנשים שחולקים עמם דירה ומטבח, על המשפחה המלווה, ואם יש למועמדים ילדים – על החינוך היהודי שהם יכול להעניק להם. אם יש בני זוג שעברו גם הם את התהליך – יישאלו גם הם שאלות הקשורות בידע הלכתי, בהשקפת עולם אמונית ובאימוץ אורח חיים מסורתי, וכל זאת כדי לוודא שגם הם מוכן לקבל על עצמם שינויים באורח חייהם ובכך לא ימנע מהמתגיירים לקיים אורח-חיים יהודי.

בתום השיחה וההיכרות, מתבקשים המתגיירים לצאת בזמן שהדיינים דנים ביניהם על התרשמותם. המלווים השונים, כמו המשפחה המלווה, מוזמנים להיכנס שלא בנוכחות המתגייר ולמסור את התרשמותם. לעתים מבקשים הדיינים לשוחח טלפונית עם אחד מהמורים או המלווים שאינו נוכח. לאחר התייעצות קצרה ביניהם קוראים הדיינים למתגיירים לחזור לאולם הדיונים למסירת מסקנותיהם.

בית הדין בדרך כלל אינו דוחה אנשים מלהתגייר באופן סופי. בדרך-כלל תתקבל החלטה אחת מתוך שתיים:

1. אם בית הדין מחליט לגייר את המועמד, המתגייר מתבקש לעמוד ולהצהיר על 'קבלת המצוות' והנאמנות לדת ישראל בנוסח מעין זה; ניתן לומר את ההצהרה בשפת האם, על-פי תרגומו של שליח בית-הדין:

"אֲנִי מְקָבֵּל/ת עַל עַצְמִי לִשְׁמֹר וְלְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה אֶת כָּל מִצְוֹת הַחֲכָמִים וְאֶת כָּל הַמִנְהָגִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וְאֲנִי מַאֱמִין/נָה בְּהַשֵּׁם אֶחָד".

לאחר מכן מבקש בית הדין מהמתגייר לכסות את העיניים ביד ימין, כמו בתפילה ולהצהיר בקול על אחדות האל:
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד" (דברים ו.4)"

2. אם בית הדין מחליט כי המתגיירים אינם מתאימים עדיין לסיום תהליך הגיור, הוא מוסר את החלטתו, מצביע על הנקודות הדורשות שיפור, מציע כיצד לשפר אותן ומבקש לקבוע דיון נוסף בעוד מספר חודשים עבור המתגיירים. לעתים מוטלות על המתגיירים מטלות לימודיות או אחרות לתקופת הביניים; לעתים הוא יכול לקדם בתקופה זו עניינים כגון ברית מילה, בהסכמת בית הדין.

בתום הדיון בבית הדין הדיינים בדרך-כלל מבקשים מהמתגיירים לבחור שם יהודי-עברי. אם כבר יש למתגיירים שם עברי שאומץ בעבר, אין צורך להחליף את השם וניתן לקבל את אותו השם באופן רשמי עם הגיור. השם נכתב בטופס ההפנייה אל הטבילה וברית מילה לגברים. ניתן לבקש מהדיינים לעכב את ההחלטה על בחירת השם עד הטבילה.

למאגר שמות עבריים

בסיום ההליך, המתגיירים מופנים למזכירות בית הדין לצורך תיאום טבילה במקווה.