כל האמת מאחורי "הרשימה השחורה" של רבנות

החל משנת 2012 התחלנו לקבל מאות פניות מעולים, שהמסמכים שהם הגישו בשם הרבנים שלהם מחו”ל ל"מחלקת אישות וגרות" ברבנות - נדחו, ללא כל נימוק וללא יכולת לערער על ההחלטה. בעקבות זאת, פנינו עשרות פעמים למחלקה המדוברת ודרשנו מאנשיה הסברים ונימוקים לדחיות. פעם אחר פעם, הפניות שלנו לא נענו. חשוב לציין, שכל דחיה כזו – פירושה, זוג שלא יכול להינשא בישראל, על אף שהביא אישור על יהדותו מרב מוכר ומוסמך מחו"ל.

לאחר שלוש שנים של פניות חוזרות ונשנות, בספטמבר 2015, הגשנו עתירה לבית המשפט כנגד הרבנות בה דרשנו לפרסם את רשימת הרבנים מחו”ל בהם היא מכירה וכן את הקריטריונים שלאורם גובשה הרשימה.

הייעוץ המשפטי של הרבנות הבין שהרבנות בבעיה. לדחות סתם רבנים ללא כל נימוק וללא כל קריטריונים - זהו מעשה לא חוקי במדינת ישראל, לכן הרבנות העלתה טענה טקטית חדשה: אנחנו לא פוסלים רבנים, אלא פוסלים מסמכים בגלל לקויות במסמכים עצמם. עוד נשוב לכך בהמשך.

במסגרת הדיונים בבית המשפט, הסכימה הרבנות למספר דברים:
1. יגובשו בהקדם קריטריונים ברורים ושקופים להכרה ברבנים מחו”ל.
2. יועבר אלינו הנתון אודות מספר התיקים שנדחו על ידי הרבנות בשנים האחרונות.
3. יועברו אלינו שתי רשימות: רשימת הרבנים שאושרו ורשימת הרבנים שנדחו (כאשר, שוב, הרבנות טוענת שהיא לא פסלה אותם על בסיס אישי, לדעתנו מתוך הבנה שהדבר אינו חוקי).

הרשימה שפורסמה השבוע הגיעה לידינו בהמשך להסכמה מס' 3.

לא נכון. כאמור, הרבנות טוענת כי לא מדובר ברשימה של רבנים פסולים, אלא ברשימת תעודות שנפסלו, שאותם רבנים היו חתומים עליהם. והשאלה הנשאלת היא מהן הסיבות לדחיית התעודות, שכן הרבנות מעולם לא סיפקה נימוקים לדחייה כזו או אחרת. אם הסיבה היא טעות טכנית, כפי שהרבנות טוענת, כמו תאריך שגוי וכד' – הרי שזו תעודת עניות לרבנות, שבשל טעויות טכניות היא דוחה זוגות מלהינשא. אם מדובר בבעיה הלכתית בעיני הרבנות, כדוגמת חשד לעדים פסולים וכד' – הרי שזו בדיוק הבעיה עליה אנו רוצים להצביע; יש רבנים בתפוצות שהרבנות אינה סומכת על שיקול דעתם. הרבנות אף הצהירה על כך בעצמה בתשובתה לבית המשפט, בעקבות התביעה שהגשנו בשנת 2015: "המשיבה (הרבנות) נדרשת לעמוד על טיבו של רב אשר בני הזוג ממציאים את אישורו בדבר יהדותם, וזאת בכדי להחליט האם ניתן להתבסס על אישורו". במילים אחרות, הרבנות רואה עצמה כמי שמוסמכת לבחון כל רב מהתפוצות ולהחליט האם הוא ראוי, אם לאו. לאור העובדות שיש רבנים שהרבנות קבעה שלא ניתן להתבסס על אישורם, הרי שזוהי רשימה שחורה.

לא. כאמור, הרשימה הועברה לידינו כחלק מההסכמות שהושגו כתוצאה מהתביעה המשפטית ב- 2015, לאחר מאבק משפטי משמעותי שכל בכירי הרבנות הראשית הכירו והיו מודעים לו. למייל שנשלח אלינו מאת הפקיד עם הרשימה היו מכותבים מספר אנשים, ביניהם: מנכ”ל הרבנות הראשית לישראל, משה דגן, והיועצת המשפטית של הרבנות הראשית לישראל.

בשנת 2013, כשנכנס כבוד הרב דוד לאו לתפקידו, התקיימה פגישה בינו לבין הרב ד”ר שאול פרבר, יו”ר ארגון “עתים”. בפגישה העלה הרב פרבר בפניו את הבעייתיות בפעילות של המחלקה המדוברת, שפוסלת רבנים על בסיס אישי וללא כל נימוק ענייני. הרב לאו הודה בפגישה שגם הוא עצמו, כרב העיר מודיעין עד אז, נמנע מלהפנות מסמכים למחלקה הזאת, לאור העובדה שהוא מכיר את הבעייתיות של פעילותה.

החל מהפגישה ההיא ועד להגשת העתירה על ידי “עתים” ב- 2015 חלפו שנתיים ועד עתה, חלפו ארבע שנים. לצערנו, הרב לאו לא פתר את הבעיה שהוא עצמו הודה בקיומה.

חשוב לציין, כי בטרם נקטנו בצעדים משפטיים ותקשורתיים, העברנו במשך שלוש שנים עשרות פניות לרבנות בבקשה לטפל בבעיות במחלקת אישות וגרות, האחראית לאישור ופסילה של רבנים מחו"ל, זאת לאור מאות פניות שהגיעו בנושא אל מרכז הסיוע שלנו.

לשמחתנו, התשובה היא כן. מדינת ישראל היא מדינת חוק. מה שעשתה הרבנות עד היום אינו חוקי. כבר בימים אלה פועל ארגון ”עתים” בכלים המשפטיים העומדים לרשותו בכדי לקבל מנציגי הרבנות הסבר מדוע פסלו את הרבנים שמופיעים ברשימה שהעבירו לידנו.