מאת עו"ד אלעד קפלן. פורסם במקור באתר של ערוץ 7.
כל מי שהציץ בדף הפייסבוק של הרבנות הראשית בימים האחרונים היה עלול לחשוב שמדובר בארגון אופוזיציוני נרדף משולי החברה הישראלית, ולא בגוף ציבורי ממלכתי, שנהנה מהסמכויות והתשתיות של ממשלת ישראל.
התגובות תחת חשבון הפייסבוק הרשמי של הרבנות חושפות לא מעט על התפוררות הסמכות של מוסד זה בשנים האחרונות.
תחת העמוד הרשמי של "הרבנות הראשית לישראל" פורסמו תגובות רבות המשתלחות במגיבים, כמו "את ממש נואשת לקבל תגובה" ו"פרימיטבים תקרא להורים שלך". לבסוף, מחקה הרבנות את הדברים ופרסמה כי "נעשה שימוש בחשבון ללא רשות. התגובות נמחקו ואנו מתנצלים ממי שנפגע מהתגובות". בתקשורת פורסם שהעובד ננזף והורחק משימוש בחשבון.
אולם, עוד בטרם צעדים אלו, הספיק העובד האלמוני לפרסם תגובה לאחת המגיבות המזועזעות, ובה הצהרה כי "ברבנות לא מתכוונים להפנות את הלחי השניה. אם שוללים את זכות קיומנו המעוגנת בחוק ובכמה וכמה פסקי בג"ץ, אם מאיימים באופן ישיר ומתבטאים בשפת ביבים כלפי הרבנות, כלפי בכירים בה וכלפי עובדים בה, אל תצפו שהרבנות תעמוד מנגד ותספוג את סטירות הלחי האלה אחת אחרי השניה".
בין אם התגובות פורסמו בכוונת תחילה ובין אם זה נעשה בטעות, הן מעידות על הלך הרוח בקרב עובדי הגוף האמון על מתן שירותי דת יהודיים מטעמה של מדינת ישראל. לשיטתם, הבעיה אינה מדיניות הרבנות אלא הביקורת כלפיה; לא האפליה והסיאוב, אלא הדרישה לחלופה.
גישה זו באה לידי ביטוי גם בתגובה רשמית שהרבנות הראשית הוציאה השבוע לתקשורת, במענה לעתירה שהגשנו בארגון 'עתים', בשיתוף עם ארגון 'קולך' ומרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, בעניין האפשרות של נשים לגשת לבחינות ההלכה שעורכת הרבנות.
לפי התגובה שפורסמה על ידי לשכתו של הרב הראשי ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף: "ככל שתהיה הנחייה משפטית שתחייב אותה להכשיר נשים לרבנות בניגוד להלכה, הרי שיושבת כליל מערך הסמכת הרבנים ולא יתקיימו בחינות רבנות עד לתיקון חקיקה שיסדיר העניין". כלומר, איום של גוף ציבורי לסרב לבצע את עבודתו, גם כאשר הדבר כרוך בפגיעה בציבור רחב.
כיצד תגובות אלו, שהופצו ברשתות השונות, מקרינות על סמכותה של הרבנות?
בתחילת המאה פורסמו שורה של מאמרים אודות ההשפעה האפשרית של המדיה החברתית והמקוונת על סמכותם החברתית של מוסדות דת. רבים ראו באינטרנט וברשתות החברתיות כלי לשבירת מסגרות קיימות וערעור על בעלי סמכות. חלק מהחוקרים הצביעו על כך שהאינטרנט עוקף את הסמכויות הדתיות המקובלות ומביא לריכוך ההיררכיה המוחלטת הקיימת לרוב בין הסמכות הדתית לבין הציבור. היכולת של כל אחד לכתוב ולהשיב יוצרת שיח חדש, שלא היה מקובל בעבר.
מה שעולה מהתגובות האחרונות של הרבנות הוא שדווקא תגובותיו של המוסד עצמו, ולאו דווקא של המגיבים לו, הוא שעלול להביא לניפוץ ההיררכיות ושינוי השיח החברתי. מרגע שהרבנות הראשית תפסה את עמדת הטוקבקיסט, בין אם באמצעות הפייסבוק ובין אם בתגובות רשמיות לתקשורת, היא איבדה את היוקרה הממלכתית. ההתגוננות והתוקפנות מעידות על אובדן דרך וניתוק מהחברה הישראלית. תגובות כמו אלו שפורסמו, שמכפישות מבקרים או מאיימות על המנהל התקין, חושפות את הכרסום בסמכותה יותר מעשרות עתירות לבג"ץ כנגדה.
המעמד הציבורי של הרבנות חושף אותה לביקורת ציבורית, כמו כל גוף ממשלתי אחר במדינה דמוקרטית. כך, גם התשתית החוקית עליה יושבת הרבנות נתונה לעיצוב מחדש על ידי החברה הישראלית. ככל שהרבנות מבקשת להמשיך למלא תפקיד ציבורי, עליה להפנים שהיא שייכת לעם ישראל כולו ועובדת עבורו – ופרסומיה ומדיניותה צריכים להיות בהתאם.
