מאת עו"ד אלעד קפלן. פורסם במקור בערוץ 7 ב-11.12.19.
מעט מאוד השתנה בסדר היום הפוליטי מאז הבחירות הקודמות. לפי רוב הסקרים האחרונים השינויים הצפויים במפת המנדטים, נכון לעת עתה, הם מזעריים. ובכל זאת, בחודשים האחרונים נפל דבר שיכול להשליך על עתידה של המערכת הפוליטית הישראלית: הקמתו של הבלוק.
שיתוף הפעולה בין מפלגות הימין לבין ש"ס ויהדות התורה אינו חדש. הברית הזאת נרקמה במשך שנים והלכה והתחזקה בשנים האחרונות. למרות עיסוק רחב של הסיעות החרדיות בנושאים חברתיים, הברית התמקדה רק בשימור המצב הקיים בנושאי דת ומדינה וביצור מעמדה של הרבנות כגורם המרכזי בהכרעות הנוגעות לזהותה היהודית של מדינת ישראל. אך ההסכם הזה בין המפלגות לא תורגם להסכמה ציבורית. ככל שביקשה הרבנות לשלוט על היבטים נוספים של חיבור הדת עם המדינה, נראתה עלייה במאבקים בנושא, ומחאה גוברת של קהילות שונות וחלקים בעם היהודי שהממסד הדתי הזניח.
ככל שביקשה הרבנות לשלוט על היבטים נוספים של חיבור הדת עם המדינה, נראתה עלייה במאבקים בנושא, ומחאה גוברת של קהילות שונות וחלקים בעם היהודי שהממסד הדתי הזניח
עם זאת, מאחורי הברית הפוליטית הייתה גם ציפייה למערכת איזונים ובלמים. כמעט בקרב כל מפלגות הימין ניתן למצוא חברי כנסת וסיעות עם עמדות ליברליות, ששמרו על עמדה מכילה בסוגיות דת ומדינה, החל מנציגים שונים בליכוד, דרך מפלגת כולנו ועד לצמד בנט-שקד. כל אלו הבטיחו לשמור על מדינה עם זהות יהודית שביסודה שמירה על החזון הציוני של קיבוץ גלויות ומרחב ציבורי שמכבד את כלל גווני החברה.
הם ידעו כי אסור למתוח את החבל ולהחריף עוד יותר את האחיזה של הממסד הדתי על חייהם של אזרחי ישראל. גם אם מעט מאוד התקדם בפועל, ההבטחה הזאת נתנה תקווה שניתן יהיה לחשוב מחדש על הסטטוס-קוו המיושן, ולקדם הסכמות והסדרים חדשים שמכבדים את כלל החברה.
בלוק ה-55 הוקם על ידי נתניהו בכדי לחזק את מעמדו במשא ומתן הקואליציוני, והייתה לו בכך הצלחה רבה. אולם, הצלחה זו כרוכה במתן תמורה: יישור קו של כלל המפלגות השותפות לבלוק במסגרת המשא ומתן המתנהל להקמת הקואליציה. כלומר, הצבעה לכל אחת מהמפלגות המרכיבות את הבלוק מהווה למעשה הצבעה לסדר היום של כל שאר השותפות, תוך שאיפה למכנה משותף.
בכל הנוגע לסוגיות דת ומדינה, אנו רואים שיחסי הכוחות בתוך הבלוק מאבדים משמעות כאשר ש"ס ויהדות התורה דורשות להכתיב בלעדית כיצד יש לממש את זהותה היהודית של מדינת ישראל עבור היתר.
אנו רואים פעם אחר פעם איך סוגיות שעולות מהשטח בנושא המעמד האישי, המרחב הציבורי ושירותי הדת, מרחיקות אותנו זה מזה ויוצרות עוינות בין קבוצות שונות בעם. האם בנקודת זמן זו, עדיין קיימת במפלגות הימין דרך להשפיע, ולא לקבל כל תכתיב של הסיעות החרדיות בנושאי דת ומדינה? מה יעשו אלו המבקשים סדר יום אחר מזה הקיים?
האם בנקודת זמן זו, עדיין קיימת במפלגות הימין דרך להשפיע, ולא לקבל כל תכתיב של הסיעות החרדיות בנושאי דת ומדינה?
זו אחריותם של חברי הבלוק במפלגות השונות להציג עמדה שמעצימה את קיבוץ הגלויות הישראלי ומשיבה את אמון העם בממסד הדתי. ללא עמדה כזאת האחריות על הזהות היהודית של המדינה נותרת בידי הגורמים הקיצוניים ביותר. השאלה אינה צריכה להיות על מה יוותרו מפלגות הבלוק במסגרת משא ומתן קואליציוני אלא כיצד העמדות השונות בתוך הבלוק באות לידי ביטוי. מי בבלוק נאבק למען שירותי דת מכבדים וקשובים? להסדרים והסכמות בנוגע למרחב הציבורי? האם מישהו מלבד חברי ש"ס ויהדות התורה ידרוש להחזיק בתיקי הפנים ושירותי הדת, בכדי לחזק את השפעת החברה על זהותה היהודית של המדינה ולשמר את דמותה של ישראל כמדינת העם היהודי כולו?
קיומו של הבלוק, גם אם הוא הוקם מאילוצים פוליטיים מובנים, עלול למחוק, הלכה למעשה, את מגוון הקולות הליברליים יותר בתוכו. אם לא יעשה שינוי מהיר, יכולות להיות לכך השלכות על המערכה הפוליטית והציבוריות הישראלית. זו כבר אינה שאלה של ימין ושמאל, אלא מציאות חדשה שהולכת ומתגבשת כבר תקופה ארוכה והלכה והתקבעה לתוך בלוק. אימוץ מלא של העמדות הקיצוניות ביותר בנושאי דת ומדינה מעמיק את השסעים הקיימים בחברה הישראלית. אם לא יינתן לכך מענה, חברי הבלוק עלולים למצוא את עצמם בצד הלא נכון של ההיסטוריה.
עוד לא מאוחר לתקן, אך ייתכן שזו כבר הקריאה האחרונה.
