טקס הגירושין (סידור גט)

בירור השמות הוא מעמד בו יבקש מסדר הגט לברר באופן מפורט וקפדני את שמות המתגרשים ושמות אביהם, כולל שמותיהם הקודמים, כינויים שבני אדם רגילים לכנות אותם בהם ועוד. בירור זה הינו חלק מן ההקפדה הרבה שנוקטים עורכי הטקס לגבי כל פרטיו, כדי לוודא את תקפותו וסופיותו של הגט.

ההקפדה על השמות דרושה מכמה סיבות:

• טעות בשמות פוסלת את הגט.
• כדי למנוע בלבול בין בני הזוג המתגרשים ובין זוגות אחרים בעלי שמות זהים.
• הגט צריך להכתב לשמם של בני הזוג המתגרשים ומתוך מודעות וכוונה אליהם עצמם, ולא יהיה גט שנכתב בצורה כללית לצרכי גירושי זוג כלשהו.

למעמד בירור השמות כל אחד מבני הזוג צריך להביא עימו עד המכיר אותו אישית ויוכל להעיד על שמותיו וכינויו. כדאי שעדי השמות יהיו בן או בת משפחה המכירים את בני הזוג היטב.

במהלך המעמד יישאלו בני הזוג והעדים שאלות רבות בנושא השמות. מעמד בירור השמות, משמש גם לבירור יוחסין. כגון מעמד אישי, אימות נישואי בני הזוג וקשר אפשרי לכהונה.

בשלב זה, עוברים לביטול המודעות. "מודעה" היא מעין הצהרה של אדם על כוונותיו העתידיות והיא בעלת כוח משפטי של התחייבות. "ביטול מודעות" הוא ביטולן של התחייבויות קודמות ופתיחתו של "דף משפטי" חלק.

בהקשר שלפנינו מדובר בהתחייבות או אמירה שעלול היה האיש המגרש להשמיע בפני אנשים בעניין גירושיו (לדוגמא, "אני רוצה שהגט יחול רק אם אשתי תוותר על הדירה" או "אני בעצם נותן את הגט תחת לחץ"), ובכך יתכן שביטל מראש את הגט או קבע בו תנאים וסייג את תחולתו. כדי להימנע ממצב כזה, עורך בית הדין הליך של ביטול מודעות בסמוך לפני מסירת הגט. ביטול זה, הנעשה בפני עדים, מבטל כל מודעה המוקדמת לו ומאפשר תוקף מלא לגט שיינתן אחריו. יש לציין כי מדובר רק בביטולן של התחייבויות הנוגעות להליך הגירושין עצמו, ולא להסכמים שנערכו בין בני הזוג בהתייחס ליחסים הכלכליים או למשמורת על הילדים לאחר הגירושין.

בתחילת הליך ביטול המודעות יישאל האיש על-ידי הדיינים אם עשה מעשה כלשהו המבטל מראש את תוקף הגט. הוא יישאל אם נדר נדר, נשבע שבועה או קנה קניין לגרש את האישה או שלא לגרשה. גם אם תשובתו של האיש חיובית וגם אם היא שלילית, מורה בית הדין לאיש לבטל בפני עדים הנוכחים בחדר "מודעות" שייתכן ומסר בעניין הגט. אם האיש אינו מבין עברית היטב, יסביר לו הדיין את לשון הביטול בעברית קלה או שיעזרו במתורגמן.

האיש מתבקש לחזור על דברי הדיין ולומר כך:

שִׁמְעוּ אֵלִי!
אַתֶּם עֵדִים שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל לִפְנֵיכֶם כָּל מוֹדָעָה וּמוֹדָעָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי
וְכָל דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאִם יִתְקַיְּמוּ יִגְרְמוּ לְבִטּוּל הַגֵּט
וְכֵן פּוֹסֵל אֲנִי כָּל עֵדִים שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאָמַרְתִּי כָּל דָּבָר הַפּוֹסֵל אֶת הַגֵט וכולי.

בית הדין נענה לבקשתו הטקסית של האיש ומתיר לו את כל ההתחייבויות והתנאים שהוא זוכר שעשה, וכן את אלה שאולי עשה ושכח.

לאחר ביטול המודעות מתבצעת כתיבת הגט הנעשית על ידי האיש המגרש וסוֹפר בית הדין בחדר נפרד המיועד לכך. הסופר הוא שליחו של האיש המגרש לכתיבת הגט, ולפיכך נדרשת נוכחותו של האיש בכל שלבי העבודה.

כיוון שכתיבת הגט היא תפקידו של האיש המגרש, גם כלי הכתיבה בהם נכתב הגט צריכים להיות בבעלותו. לשם כך שואל בית הדין את הסופר אם כל כלי הכתיבה והנייר הם שלו, הסופר עונה בחיוב ומעניקם בפני העדים במתנה גמורה לאיש המגרש. האיש מגביה את הנייר והכלים כ-30 סנטימטרים מעל גובה השולחן בידיו, בפעולה משפטית סמלית של קניין. כעת הכלים שייכים לאיש והוא יתבקש על-ידי הדיינים למנות את הסופר לכתוב בהם גט לשמו ולשמה של אשתו ולשם הגירושין, ולעדים יתבקש להורות לחתום על הגט שייכתב עוד מעט לשם גירושין לאשתו. הדיינים יזהירו את האיש שיעמוד כל זמן כתיבת הגט ליד הסופר ואם בלית ברירה יידרש לצאת לרגע, לא ידבר עם איש (כולל אשתו) בעניין הגט, כדי שלא לפגוע בתוקפו.

הכתיבה נעשית באמצעות דיו וקולמוס ועל גבי קלף המוכן מראש בגודל המתאים, תוך הקפדה על כל אות ותג. בנוסף לאיש ולסופר נוכחים בכתיבת הגט גם שני עדים – עובדי בית הדין, שתפקידם להעניק תוקף לגט. בדרך-כלל בזמן כתיבת הגט האישה ממתינה יחד עם מלוויה מחוץ לאולם הדיונים.

בעת תכנון כתיבת הגט, הסופר מחזיק בידו את הקולמוס, מאשר בפני העדים כי הוא כותב את הגט על שם המגרש והמתגרשת, ומתחיל בעבודת הכתיבה הזהירה. על הסופר לכתוב את הגט כולו ברציפות, כשהוא קורא כל אות לעצמו בקול לפני שהוא כותבה. נוכחותם של העדים במקום דרושה לפחות בעת כתיבת השורה הראשונה (ושוב בשעת החתימה) ואילו האיש נותר לצד הסופר משך כל זמן הכתיבה. בתום הכתיבה קוראים העדים את הגט קריאה מדוקדקת ולאחר שיבשה הדיו שבה נכתב הגט חותמים העדים בתחתית הקלף את שמותיהם.

לאחר החתימה יחזרו בני הזוג אל אולם בית הדין אשר דייניו יקראו את הגט בקפדנות. אם מצא בית הדין טעות בגט הוא מורה לאיש המגרש לצוות את שליחו הסופר לתקן את הטעות. בית הדין שב וחוקר את האיש אם הוא מגרש את אשתו מרצונו וכן מבטל שנית את המודעות, שמא ביטל האיש את הגט בשעת כתיבתו.

בית הדין חוקר גם את הסופר ואת העדים ומוודא כי הם מכירים את האיש המגרש, כי האיש אכן ציווה את הסופר לכתוב את הגט ונתן לו כלי כתיבה משלו לשם כך וכי הציווי נערך לאוזני העדים ששמעו את הדברים והתבקשו לחתום על הגט. עוד נשאלים העדים אם אכן חתמו לשם גירושי האיש והאשה הספציפיים והסופר והעדים נדרשים לאשר כי הקלף שבידי בית הדין הוא אכן הגט שכתב הסופר ושחתמו העדים וכי העדים נכחו לפחות בשעת כתיבת השורה הראשונה של הגט. כמו כן חוקר בית הדין כל עד בנפרד האם ראה את חברו חותם על הגט ואם חברו ראה אותו. מן העדים ומהסופר מצופה להשיב תשובות קצרות "הן" או "לאו". רק כאשר משתכנע בית הדין כי הגט נעשה כשורה וכהלכה על כל פרטיו, ניתן להמשיך בסידור הגט.

צורת כתיבת הגט הינה ייחודית, ועל הסופר לכותבו ב-12 שורות המשורטטות כך שיהיו שוות ברוחבן, כעין הצורה ההנדסית מלבן. מניין 12 השורות מסמל את המניין הגימטרי של המילה "גט" (12) וכן את המניין הגימטרי של המילה "זה" המתחילה את הפסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה' 1). מתחת ל-12 שורות הגט משורטטת שורה נוספת המחולקת לשניים, בה חותמים העדים את שמותיהם זה תחת זה.

הגט נכתב בגוף ראשון, כדברו של האיש המגרש הפונה אל האישה המתגרשת בלשון נוכח. לשון הגט היא ארמית, אולם חשוב כי גם האיש המגרש וגם העדים יהיו מודעים לנאמר בגט ויתרגמוהו ללשון המובנת להם. מרבית הגט כתוב בלשון קבוע הזהה בכל הגיטין, ואילו את הפרטים האישיים של הזוג המתגרש כגון שמותיהם, תאריך כתיבת הגט ומקום נתינת הגט כותב הסופר לפי העניין.

נוסח הגט הארמי, לפי חלוקה ל-12 השורות המקובלות:

ב ____בשבת ב ____ יום/ימים לירח ____ שנת חמשת אלפים ושבע מאות ו _____
לבריאת העולם למנין שאנו מנין כאן במתא ____ דיתבא
על נהר ____ ועל מי מעינות אנא ___ בן ___ המכונה ___
העומד היום ב____ מתא דיתבא על נהר ____ ועל
מי מעינות צביתי ברעות נפשי בדלא אניסא ושבקית ופטרית ותרוכית
יתכי ליכי אנת אנתתי ___ בת ____ העומדת היום ב____
מתא דיתבא על נהר _____ ועל מי מעינות דהוית אנתתי
מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי
דיתיהויין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר
דיתיצביין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם
ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פיטורין
כדת משה וישראל
____ בן _____ עד ____ בן ____ עד

תרגום:

ב ____בשבת ב ____ יום/ימים לירח ____ שנת חמשת אלפים ושבע מאות וחמישים ו _____
לבריאת העולם למנין שאנו מונים כאן בעיר/מקום ____ היושב/ת
על נהר ____ ועל מי מעינות אני ___ בן ___ המכונה ___
העומד היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל
מי מעינות חפצתי ברצון נפשי מבלי שאני אנוס ועזבתי ופטרתי וגירשתי
אותך לַך אַת אשתי ___ בת ____ העומדת היום ב____
עיר/מקום היושב/ת על נהר _____ ועל מי מעינות שהיית אשתי
מקודם לכן ועתה פטרתי ועזבתי וגירשתי אותך לך
שתהיי רשאית ושולטת בנפשך ללכת להינשא לכל גבר
שתרצי ואיש לא ימחה בידך מיום זה ולעולם והרי את מותרת לכל אדם
וזה שיהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת עזיבה וגט פיטורין
כדת משה וישראל
____ בן _____ עד ____ בן ____ עד

לצפייה בגט לדוגמא | לתרגום הגט לאנגלית

עם תום בדיקת הגט ואישורו, מוכנים הצדדים לחלק הטקסי של הגירושין – מסירת הגט. מסירת הגט מתבצעת בנוכחות בני הזוג ומלוויהם, הדיינים חברי בית הדין והעדים שחתמו על הגט.

האשה המתגרשת שהמתינה מחוץ לאולם בעת כתיבת הגט נכנסת בשלב זה לאולם בית הדין ונשאלת בעצמה את כל אותן השאלות שנשאל האיש קודם לכן. אם האשה עונדת טבעות, יבקש ממנה אחד מן הדיינים להסירן, כדי שלא תהא הפרדה וחציצה בין ידיה לבין הגט בשעה שתקבל אותו מן האיש. הדיין שואל את האשה אם היא מתגרשת מרצונה ומבהיר לה כי בקבלתה את הגט היא נפרדת מבעלה ורשאית להינשא לכל אדם מלבד לכהן. הדיין מוודא עם האיש והאישה כי ענייני הממון כחלוקת הרכוש והתחייבויות הכתובה הוסכמו ביניהם זה מכבר, ואם התשובות לכל השאלות מניחות את דעתו, ניתן להתחיל בטקס הגירושין.

טקס הגירושין עצמו נאמן גם הוא, כמו כל הדינים הסובבים את התחום, לפסוקי התורה המתארים את אפשרות הגירושין והקובעים כי לאחר שכתב האיש לאשתו "ספר כריתות", כלומר גט פיטורין, עליו לקחת את הגט ולמוסרו לה. אקט זה של מסירת הגט מיד האיש ליד האישה מסיים באופן טקסי את חיי הנישואין של בני הזוג. על בני הזוג לבצע את הטקס במדויק כדי שלא יצטרכו לחזור על צעדיהם בשנית וכדי שלא לפגוע בתוקפו של הגט.

הדיין שעורך את הטקס יושב במרכז ומשני צדדיו העדים שחתמו על הגט ("עדי חתימה"). הדיין מבקש מהם שימשיכו בתפקידם ויהיו עדים גם למסירת הגט מידו של האיש לידה של האישה ("עדי מסירה"). כעת מתכוננת האשה לקבלת הגט והיא מתבקשת על ידי הדיין לפתוח את שתי ידיה כשכפותיהן כלפי מעלה ולהצמידן זו לזו, כך שנוצרת מעין צורת קערה בידיה. הסופר מקפל את קלף הגט מספר פעמים בצורה מיוחדת והדיין לוקח את הגט המקופל מיד הסופר ומוסרו לבעל. לפני מסירת הגט מסביר הדיין לאיש את נוסח הדברים שעליו לומר בשפה שהוא מבין. אם האיש אינו מבין עברית היטב יסביר לו הדיין את הדברים בעברית קלה או ייעזר במתורגמן, לפי הצורך. כעת מוכן האיש למסור את הגט לידיה המושטות של אשתו והוא מוסר לה את הגט ואומר לה כפי שהורו לו:

"הָרֵי זֶה גִּיטֵךְ וְהִתְקַבֵּל גִּיטֵךְ זֶה וְהָרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת בּוֹ מִמֶּנִּי מֵעַכְשָׁו וְהָרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם".

האשה מקבלת את הגט המקופל לידיה וממתינה עד שהאיש עוזב אותו לפני שהיא סוגרת עליו את אגרופה. אחר כך מרימה האשה את ידיה האוחזות בגט כ-30 סנטימטר כאקט המסמל קניין. לאחר ההגבהה שמה האשה את הגט תחת בית השחי השמאלי שלה, סמוך לליבה, והולכת עימו שניים-שלושה צעדים לפנים, מסתובבת וחוזרת על צעדיה (סך הכל הליכה של 4 אמות, כ-2 מטרים). טמינת הגט תחת ידה והליכתה עמו מכריזה בפומבי על גירושיה ומסמלת את בעלותה המלאה של האשה על הגט ואת סיום הנישואין.

לאחר מסירת הגט לידי האישה וביצוע יֶתֶר סממני הטקס, נותנת האשה את הגט לידי הדיין, שחוזר וקורא בו כל אות על מנת לוודא שהכל נעשה בצורה תקינה וכנדרש. הדיין חוזר ושואל את הסופר והעדים בקצרה את כל השאלות שנשאלו בתום כתיבת הגט והם עונים לו 'הן' ו'לאו'. כשהדיין מסיים את שאלותיו, הוא מבקש מן האיש לתת את כלי הכתיבה שנשארו – הדיו, הקולמוס והקלף – במתנה לסופר, כדי שישמשו אותו לגיטין אחרים.

אז עושה הדיין מספר פעולות על מנת להבטיח שלא ניתן יהיה לערער על הגט בעתיד. ראשית מטיל הדיין חרם של שתיקה על כל העומדים במקום בשעת נתינת הגט ומשביעם שלא יוציאו לעז על הגט ושאם יש להם ביקורת כלשהי יאמרו אותה במעמד זה. בנוסף, קורע הדיין את הקלף עליו נכתב הגט לקרעים של שתי וערב, באופן שלא ניתן יהיה עוד לגלות בו טעויות (וכדי שהאשה לא תוכל לגבות ממנו שוב את הכתובה). כך נוצרת הבחנה בין גט שכבר ניתן, והוא נגנז בקרעי שתי וערב בתיק הגירושין בבית הדין, לבין גט שלא ניתן ועודו שלם.

לבסוף מזהיר הדיין את האשה לגבי מגבלותיה בנישואין עתידיים – תקופת המתנה לנישואין ואיסור על נישואין לכהן, ומודיע לגרושים כי אסור להם להתייחד בינם לבין עצמם אלא אם כן יינשאו בשנית. אז מאחל הדיין לבני הזוג הצלחה בדרכם החדשה ו"גמר טוב" (ראשי תיבות סמליים של המילה ג"ט). כיוון שהגט נקרע ואינו נשמר אצל האשה לראיה שנתגרשה, כותב בית הדין "מעשה בית דין" שהוא אישור על הגירושין עליו חתומים שלושת הדיינים שעסקו בגירושין. הגרוש והגרושה יקבלו כל אחד העתק מהאישור על הגירושין.

בראש הדף יופיעו שם בית הדין, מספר התיק, מספר תעודת הגירושין והתאריך ובתחתית הדף תופיע חותמת בית הדין ליד חתימות הדיינים.

ב_____ בשבת [כותבים היום בשבוע]
_____ לירח ____ [כותבים היום והחודש העברי]
שנת חמשת אלפים ושבע מאות ו ____ לבריאת עולם
למנין שאנו מנין כאן במתא ____ ["בעיר]
דיתבא על מי ____ ["היושבת על מי", אם מקום הישוב שוכן לצד מקור מים, כותבים את הדבר]
גרש הבעל _______ בן _______
דמת' ["שמתקרא", וכותבים את כינויי הבעל] ______ דמת' _____ דמת' ______
את אשתו ______ בת _______
דמת'["שמתקראת", וכותבים את כינויי האשה] ______ דמת' _______
בגט פיטורין כדת משה וישראל.
ועדים החתומים על הגט ____ בן ______ עד
_______ בן _____ עד
ומותרת האשה להנשא לעלמא [כלומר - לכל גבר יהודי]
לבר מכהן ["לבד מכהן", בשל איסור נישואי כהן וגרושה]
אחרי צ"ב יום [תקופת הבחנה של 3 חודשים - 92 יום בין הגירושין לנישואין שניים]
ועל זה באנו על החתום ביום _____ [כותבים תאריך הגירושין ולעתים מוסיפים הגבלות פרסונליות לנישואין]
נאם ________ אב בית הדין
נאם ________ דיין
נאם ________ דיין