דבורה המקראית היא דמות אסרטיבית של נביאה, שופטת ומנהיגה מדינית וצבאית המובילה את עם ישראל לניצחונות ומקבלת החלטות נבונות. דבורה העפילה למדרגה גבוהה על ידי מעשיה, אישיותה ומידותיה, הכשירה את עצמה למדרגת הנבואה וזכתה לה. הייתה בדבורה הנביאה מתיקות לביתה ולעמה ,ועוקצנות של דבורה כלפי אויבי ישראל. בקוראכם כך לבתכם אתם מברכים אותה בכל התכונות הללו.
בתוך אותיות השם דבורה מסתתר גם הדיבור אשר כוחו גדול. דבורה הנביאה נעשתה כן בכוח חוכמתה ובכוח דיבורה. שירת דבורה המופיעה בספר שופטים פרק ה' היא ביטוי לכך, וכך היא מתחילה:
דבורה היא גם החיה הזעירה המייצרת את הדבש בו נתברכה ארץ ישראל עליה נאמר: "ארץ זבת חלב ודבש". הדבורה חיה קטנה אך חרוצה, משפחתית מאד, לויאלית למלכתה ולביתה, אשר יש לה תוצרת גדולה וברוכה, הרבה מעבר לגודלה הפיזי.
