בימי המקרא היתה עיר בשם זה ביהודה, דרום לחברון, כפי שכתוב בספר יהושע:
זו גם צורת נקבה לשם דן שהוא חבל ארץ צפוני שהיה בעל משמעות בתקופת המלוכה הישראלית (סביב שנת האלף לפני הספירה) והיום שוכן בו נחל דן וקיבוץ דן.
במילה דן ישנו גם הפועל של 'לדון', לשבת כשופט בדין, להפעיל את מידת הדין ואת ההכרעה השיפוטית. מילה של חוק, של אמת, של צדק. ויהי רצון ויקוים בה "והאמת והשלום אהבו".