השם חנוך היה ככל הנראה שם מקובל בתקופת המקרא. ייתכן שמשמעותו קשורה למילה 'חניכה' שכן כמה מהקרוים בשם זה היו בכורות, וניתן לומר ש'חנכו' את משפחתם.
1. האדם הראשון שנקרא 'חנוך' הוא נכדו של אדם הראשון. אביו קין בנה עיר, שהיתה ככל הנראה העיר הראשונה עלי אדמות, וקרא לעיר 'חנוך' כשם בנו:
2. חנוך מפורסם נוסף היה בנו של ירד, במקרא מסופר עליו שהוא 'התהלך את האלהים':
פירוש ביטוי זה אינו כה ברור, אך חז"ל פירשו שהיה קרוב לאל, יש שפירשו שהפך למלאך, לבן אלמוות, או למלאך.
3. גם בנו הבכור של ראובן בן יעקב נקרא בשם חנוך:
יש המקשרים את השם 'חנוך' לחינוך, ומבטאים בכך את תקוותם שבנם יהיה אדם חינוכי בעל ערכים חיוביים: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כ"ב 6).
השם 'חנוך' מתאים לבנים שנולדו בחג החנוכה.