שם תנכ"י. בתנ"ך נזכרות שתי דמויות בשם זה:
אחד מהאישים בשם זה היה אדם מורכב בשם יהונדב בן שמעה. הוא היה אחיו של דוד המלך, ומסופר עליו כי היה אדם חכם מאד. כאשר ראה כי אמנון חושק באחותו תמר נתן לו עצה שהביאה בסופו של דבר לאינוסה של תמר בידי אמנון.
הדמות השניה היא יהונדב בן רכב, שחי בימי בית המקדש הראשון – בזמן מלכות אחאב, יהונדב שהיה בן-זמנו של יהוא בן נמשי, הצטרף אליו במלחמתו הצודקת בבית-אחאב:
משמעות השם יהונדב היא 'האל נתן, נידב' ולכן מבטא השם את התחושה כי הבן שנולד, ניתן כנדבה מאת האל.
השם יהונדב מופיע במקרא גם ללא האות ה"א 'יונדב'.