עידית היא אדמה טובה, קרקע משובחת. המונח עידית מתייחס גם באופן כללי למיטב, למוצלח ביותר, הבחירה הטובה ביותר.
בשני מדרשים שונים (בראשית רבתי וילקוט שמעוני לפרשת וירא) מוזכר השם עדית (בכתיב חסר) כשמה של אשת לוט שהביטה לאחור על סדום הנחרבת והפכה לנציב מלח. בניגוד לפרשנות המקובלת המפרשת את המבט לאחור של אשת לוט כמעשה של שמחה לאיד ולכן גם רואה בהפיכתה לנציב מלח עונש, מפרשים שני המדרשים את המבט לאחור כמבט של דאגה אימהית כלפי שתי בנותיה הנשואות (המוזכרות בסיפור המקראי) שנותרו מאחור. הפיכתה לנציב מלח על פי מדרשים אלה קרתה משום שכשהביטה אחור- ראתה את פני השכינה (התגלותו של האל המשמיד את סדום), מראה שבני אדם אינם יכולים לעמוד בו.
פרשנות זו, אם כן, מציגה את עדית כאישה אמפאטית, אם מסורה ודואגת.
הורים הקוראים לבתם בשם זה מבטאים בכך את תחושתם שבתם הקטנה היא משובחת, וכמו בקרקע פורייה הנותנת פרי גם בה ינבטו ויצמחו תכונות טובות, מעשים טובים, כישרונות, ועוד. בנוסף לאלה, מאחלים הורים לבתם עידית (או עדית) שבדומה לעדית המדרשית תגדל גם היא ותהפוך לאישה אכפתית ואוהבת-למשפחתה ולסובבים אותה.
