השם ראשית, המתאים לבת בכורה, מדגיש את ראשוניותה של הבת ואת הפלא שבלידה ובחווית ההורות. השם ראשית מחבר באופן מלא עוצמה בין הבריאה הספציפית של זוג ההורים המסוים שיצר לו המשכיות בדמות הבת החדשה, לבין הבריאה של העולם כולו:
התורה גם קוראת לילד בכור באופן מפורש "רֵאשִׁית אֹנוֹ" (דברים כ"א, 17). כלומר, ראשית כוחו של אדם מתממש בילדו הראשון.
המילה ראשית אינה מופיעה כשם במקרא, אולם היא מופיעה פעמים רבות במספר הקשרים, הקשר אחד הוא ההקשר החינוכי בו ניתנות מעין 'עצות לחיים' מפי ספרי החכמה. בספר משלי מופיעות העצות הבאות:
כלומר – חשיבותם של הלימודים ושל ההשכלה, וכן:
כלומר, שסוד ההשכלה הוא בעצם באמונה וביראת האל. גם משורר תהלים אומר דברים דומים:
הקשר נוסף בו מופיעה המילה ראשית מספר פעמים הוא ההקשר של הביכורים ושל החובה להקדיש לאל את כל הפירות הראשוניים שיש לאדם מתוך מה שהוא מגדל ואף מתוך בעלי החיים שלו. כך למשל מצווים ישראל לאחר שייכנסו לארץ לקחת
לשים אותם בטנא, להובילם אל בית המקדש ולומר:
באה זו של ראשית הפרי אל הקדוש ברוך הוא, פעולה המצביעה על צניעות ועל הכרת הטוב, היא גם שתביא לברכה ולשמחה:
כלומר, ביבול הראשון של התבואה, היין, השמן והצאן.
בקוראכם כך לבתכם אתם חוגגים את ראשוניותה של הבת, ראשית אונכם, מזכירים את השמחה והברכה שביבול המוצלח וכן מכירים בתודה שאתם חייבים למי שגמל לכם את כל הטובות האלה.
