המילה העברית שובל פירושה בד ארוך הנלווה לבגד ויוצר לו מראה מלכותי ומפואר. במתן השם שובל לילד או לילדה מדגישים ההורים את ה'שובל' שנוצר למשפחה עם הרחבתה, שובל שהם רואים בו תוספת של כבוד והדר.
כיום משמש השם שובל הן לבנים והן לבנות, אולם שתי הדמויות המקראיות הנקראות בשם זה הן דמויות גברים. האחד הוא שובל בן שעיר, המכונה גם 'אלוף החורי', מצאצאיו של עשיו אחיו התאום של יעקב אבינו:
שובל אחר המוזכר בתנ"ך, הוא שובל בן כָלֵב, המכונה "אבי קרית יערים", מצאצאיו של יהודה, בנם הרביעי של יעקב ולאה:
על פי המדרש, ניתן השם שובל גם לדמות מקראית נוספת – בצלאל בן אורי, שהיה האדריכל של המשכן. בצלאל זה, שנחה עליו רוח ה', הוא האמן המקראי שעל שמו נקרא בית הספר לאמנות 'בצלאל' באוניברסיטה העברית בירושלים (עוד על השם בצלאל – ראו תחת השם 'בצלאל'). השם 'שובל' ניתן על פי המדרש לבצלאל כשם חיבה מאת האל: "והקב"ה קרא לו חמשה שמות של חבה… ושובל, שהעמיד שובך לאלוהים, זה המשכן, שהיה עומד כשובך" (מדרש שמות רבה, מ, ד).
כלומר, שובל הוא בית, מקום משכן, ופרי של עבודת יצירה ושל רוח אלוהים.
לאור האמור, בשם שובל מהדהדים קולות שונים. הורים הקוראים בשם זה לבנם או לבתם, מברכים אותם בפוריותה של שושלת עשיו, בייחוסה ומעמדה של שושלת יהודה, וכן מברכים אותם כי יהיו מושא לחיבתו של האל ויהיו כשרוניים ויצירתיים, בעלי יכולת להעמיד בית, ליצור ולקדם את סביבותיהם.
