מאגר השמות

תכלת הוא צבע כחול בהיר, גון השמים כשהם בהירים. במסכת ברכות נקבע כי צבע התכלת בשמים הוא שיגדיר את זמן אמירת קריאת שמע של הבוקר:"מאימתי קורין את שמע בשחרית? – משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אלעזר אומר: בין תכלת לכרתי" (ירוק בהיר).

המילה תכלת מופיעה עשרות פעמים בתנ"ך וכן אצל מפרשי התנ"ך ומדרשי ההלכה.
התכלת היה חומר יקר-ערך ויוקרתי בתקופה העתיקה שהופק מהפרשת בלוטה של חלזון הארגמן. ביטוי ליוקרתו של צבע זה ניתן למצוא בתיאור הולכתו של מרדכי היהודי ברחובות שושן הבירה:

"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" (אסתר ח, 15).

ביריעות המשכן והמקדש ובבגדי הכהונה מוזכר צבע התכלת, יחד עם הארגמן ותולעת השני. בולט במיוחד תפקידה של התכלת בעשיית מעילו של הכהן הגדול ובפתילי ציץ הזהב שבראשו. כך לדוגמא נאמר בספר שמות

"וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת… עָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב" (שמות כח, 31-33).

כמו כן, לתכלת תפקיד מרכזי במצוות ציצית:

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר טו, 38).

תכלת הוא שמו של אחד משלושת איי ראש הנקרה – שחף, נחליאלי ותכלת – הממוקמים בים התיכון, כ־800 מטרים ממערב לחוף ראש הנקרה.