דמותה המקראית של אבישג היא של סוכנתו-משרתתו של דוד המלך אשר סייעה לו בזקנתו ובאחרית ימיו. אבישג הצטרפה לארמונו של דויד כאשר
אז החליטו משרתיו לחפש לו סוכנת שתשמשו ובחרו באבישג:
סופו של השם מרמז על שגשוג והצלחה. מתן שם זה מבטא את איחולם של ההורים שבתם תצליח בחייה, ותנצל את תכונותיה הטבעיות לטובה.