שמו של אחד המנהיגים השופטים של בני-ישראל בתקופה שלאחר ההתנחלות בארץ:
אהוד היה מנהיג יוצא דופן בערמתו. כאשר המואבים שלטו בישראל, הוא מצא דרך מקורית להביא להפיכה ולשחרור משעבוד אליהם. אהוד בא אל עגלון מלך המואבים עם שי מאת בני-ישראל. לאחר שנתן לו את השי, הפציר בו שירחיק מעליו כל איש, תוך הסבר שהוא מעוניין לגלות לו סוד. הוא התקרב אליו ו… תקע בו חרב. החרב נתקעה עמוק עמוק בבטנו של עגלון השמן, ואהוד? יצא ונעל את הדלת של… השירותים. עבדי המלך לא רצו להפריע לו במקום כל כך אישי, ובינתיים אהוד הספיק לברוח, ולהזעיק את העם למלחמה. אתם ודאי שואלים' איך זה שאהוד לא עבר בידוק בטחוני לפני כניסתו למנהיג האזור?' ובכן, התשובה היא שמישהו פיספס – כפי שכתוב בפסוק למעלה, אהוד, היה שמאלי (איטר יד ימינו). זה היה כנראה די חריג בימים ההם. השומרים בדקו את אזור המותן השמאלית שלו, שם לרוב היתה החרב, ומשלא היתה שם אישרו את כניסתו. החרב בסך-הכל היתה בצד השני…
ערמתו של אהוד סייעה רבות לעם-ישראל שזכה לשקט מהעמים השכני לתקופה של שמונים שנה תמימות.
קריאת השם אהוד בניקוד שונה (מתחרז עם 'חרוב'), מובילה לכך שהוא טיפוס אהוד ואהוב על הבריות. הורים שרוצים לראות בבנם תכונות של מנהיג חכם ואהוב, המביא הצלחה לקרובים לו, יוכלו לתת שם זה.
