שם לבנים ולבנות שפירושו אורו של יה, אורו של האל. (ראו השמות 'אור' וכן 'אוראל').
אוריה (בניקוד שורוק) הוא גם שמו של גיבור מקראי, אחד מגיבוריו של דוד המלך שנקרא 'אוריה החתי', על שום שישב בארץ חת. אוריה היה בעלה של בת-שבע שהפכה מאוחר יותר, לאחר מותו של אוריה במלחמה לאשתו של דוד ולאמו של יורש העצר – שלמה המלך. מעשה דוד ובת שבע והעובדה כי דוד שלח את אוריה לקו המלחמה הראשון, ככל הנראה כדי לקרב את מותו ולאפשר לו להינשא לאשתו נחשב לחטאו של דוד המלך ועליו ספג נזיפות מפי נתן הנביא. על דמותו של אוריה החיתי עצמו אין הרבה מידע במקרא, אך עולה מתוך הפסוקים שהוא היה אדם ישר מאוד ואחד מגיבוריו הנאמנים של דוד.
במקרא מוזכרות עוד דמויות חיוביות נוספות בשם אוריה:
על אוריה הכהן נאמר בישעיהו:
בתלמוד מובא סיפור יפה בהקשר של פסוק זה. בסיפור עובר ר' עקיבא עם תלמידי חכמים אחרים ליד ירושלים. החכמים בוכים מפני שהם רואים את העיר חרבה ושוממת. אולם ר' עקיבא דוקא צוחק. לשאלתם המתפלאת של החכמים, הוא עונה כך:
דכתיב: (ישעיהו ח') "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו" וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא, תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: (מיכה ג') "לכן בגללכם ציון שדה תחרש…" בזכריה כתיב: (זכריה ח') "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה – הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה – בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת.
בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו. (תלמוד בבלי מסכת מכות דף כד עמוד ב)
כלומר, למרות שאוריה ניבא על חורבן, כבר בנבואה זו היתה מקופלת גם נבואת הנחמה לעתיד לבוא.
הורים הקוראים לבתם או בנם בשם זה מבטאים גם את האור בבואו של הילד והאור המצופה לו לעתיד, וגם תכונות של מנהיגות, ראיה למרחוק ויכולת ניבוי מעמיקה של המציאות.
