משמעותו המילולית של השם איתי מתפרשת דווקא כשהוגים את השם בניקוד אחר –
אִיתִי ולא אִיתַּי.
בניקוד זה המשמעות היא של יחד ושל שותפות, כאילו רוצים ההורים להכריז כי בן זה יהיה עמם לנצח, או יעוצב בדמותם.
השם אִיתַּי מופיע בתנ"ך בשמו של אחד מגבורי דוד המלך:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי: לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ, שׁוּב וְשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ כִּי נָכְרִי אַתָּה וְגַם גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ" (שמואל ב' ט"ו 19).
איתי, שהיה בן לעם אחר ('נכרי'), הווה סמל לנאמנות למלך דוד, בו תמך לכל אורך חייו, גם במהלך מרד אבשלום. זה כנראה גם פירוש שמו – איתי במשמעות של חיברות ונאמנות – 'ביחד עמי'. את נאמנותו מבטאים הפסוקים היטב:
"וַיַּעַן אִתַּי אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: חַי אֲדֹנָי, וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי … בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם לְמָוֶת אִם לְחַיִּים, כִּי שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּךָ" (שמואל ב', ט"ט 21).
על פי המדרש התגייר אותו איתי, הפך לגר צדק ונלחם לביטולה של עבודה זרה.
גם איתי בן ריבי, מבני בנימין, נמנה עם גיבורי דוד המופיעים ברשימת הגיבורים בספר שמואל ב' ובספר דברי הימים:
"אִתַּי בֶּן-רִיבַי, מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן (שמואל ב', כ"ג 29).
