מגדולי הנביאים שקמו לישראל. משמעות שמו מעידה על אפיונו כמצהיר על אמונה באל.
אליהו הנביא התאפיין באמונתו הקנאית באל, בחיפושו הבלתי פוסק אחר האמת המוחלטת, ובעשותו נסים מופלאים:
את ימיו סיים אליהו באופן נסי ומסתורי:
בספר מלאכי ובו מופיע אליהו כדמות שתשוב לעולם לקראת הגאולה ותהיה דווקא דמות של שלום ושל השלמה בין בנים ובין אבות:
ברוח זו ממשיך אליהו הנביא ומופיע במסורת ישראל כאיש אשר מופיע בכל בית בליל הסדר כ'מבשר גאולה' (ולכן משאירים את 'כוסו של אליהו' מלאה ביין), וכן כאיש אשר יתרץ לעתיד לבוא את כל הקושיות שעדיין לא פתורות בימינו (ראשי התיבות של המילה 'תיק"ו' הן 'תשבי יתרץ קושיות ובעיות'). אליהו הנביא מופיע על פי המסורת גם כאורח בכל ברית מילה, ועבורו מותקן כסא גדול מפואר ומיוחד "כסא של אליהו":
נגלה לו הברוך-הוא (-האל) אמר לו: מה לך פה אליהו? (-השיב אליהו:) קנא קנאתי (לה' צבאות), אמר לו (האל): לעולם אתה מקנא?! … חייך שאין עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך!. מכאן התקינו חכמים לעשות כסא אחד מכובד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית, שנאמר: ומלאך הברית אשר אתם חפצים. (פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק כח).
בקוראכם לבנכם על שמו של אליהו הנביא, אתם מאחלים לו מצד אחד את האומץ והעמידה התקיפה של האיש אליהו על דעתו, יחיד מול רבים, ומצד שני את השלווה והשלום המלווים את דמותו המאוחרת של אליהו, זה שישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ויקרב את בוא הגאולה.
במקרא מוזכר בדרך כלל 'אליהו' בשמו המלא, אולם לעתים הוא מוזכר כ'אֵלִיָּה' בלבד.
השם אליהו ניתן לעתים גם כהנצחת דמותו של קרוב משפחה שנקרא בשם זה וכן כעיברות לשם הלועזי 'איליה'.
