אמירה היא בראש ובראשונה השמעה של דיבור, מעין הצהרה. אמירה היא גם צורת הנקבה של 'אמיר', שהוא צמרת העץ (ראו: 'אמיר'). שם זה מבטא תחושה של רוממות ושל נוכחות בעלת השפעה.