שיח נוי ריחני קוצני ומרשים במיוחד. קיימים מינים בעלי גוונים שונים הגדלים בר בארץ. שם זה מסמל יופי ותקווה לפריחה וסגסוג. הורים הבוחרים לקרוא לבתם בשם זה מביעים את תחושתם כי היא נאה בעיניהם, ומביעים תקווה שכמו הורד גם היא תגדל ותפרח, ותנעים את חיי הסובבים אותה.
הורד אינו נזכר במקרא, אבל במדרש נמשלו בני ישראל והתורה לורד:
"רבי עזריה (אמר) בשם רבי יהודה: אמר ר' סימון: משל למלך שהיה לו פרדס, וירדו ונטעו שורה של תאנים ושורה של גפנים ושורה של רמונים ושורה של תפוחים ומסרו לאריס והלך לו. לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצא מלא חוחין ודרדרים. הביא קצצים לקצצו, וראה בו שושנה אחת של ורד ונטלה והריח בה ושבת נפשו עליו. אמר המלך: בשביל שושנה זו ינצל הפרדס! כך העולם לא נברא אלא בשביל ישראל. לאחר עשרים וששה דורות (מאז שברא האל את העולם) הציץ הקב"ה (-הקדוש ברוך הוא) בעולמו לראות מה שעשה, ומצאו מים במים (שנענשו על חטאיהם במים), דור אנוש נמחה מן המים, דור המבול נמחה מן המים, דור הפלגה במים. הביא קצצים לקצצו, שנאמר (תהלים כ"ט) "ה' למבול ישב", "וראה שושנה של ורד" – אלו ישראל, "ונטלה והריח בה" – בשעה שסדרו ישראל עשרת הדברות, "ושבת נפשו עליו", בשעה שאמרו ישראל "נעשה ונשמע" (בהר סיני), אמר הקב"ה (-הקדוש ברוך הוא) בשביל שושנה זו ינצל הפרדס, בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם" (שיר השירים רבה, מהדורת וילנא, פרשה ב').
