שם מקראי. חגלה (בכתיב מלא: חוגלה) היתה אחת מחמשת בנותיו של צלופחד שהיו ידועות בחכמתן ותושיתן. בתקופתן היה מקובל שבן זכר יורש את אביו. אביהן מת ללא יורש, והן ביקשו לרשת את נחלתו:
פסק הדין בעניינן היה תקדימי והשפיע על סדרי הנחלה והנישואים בעם-ישראל במשך דורות.
חז"ל שיבחו את בנות צלופחד שבניגוד לבני דורן שפקפקו בכניסה לארץ ישראל, והביעו רצון לשוב למצרים, הן ראו את עובדת הכניסה לארץ כמוגמרת, ועוד כשהיו במדבר פנו למשה בתביעה על זכותן לנחלה. זכות שעתידה היתה להתממש רק אחרי שנים: "רבי נתן אומר: יפה כח נשים מכח אנשים. אנשים אמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה", ונשים אמרו "תן לנו אחוזה". בנות צלפחד חכמניות היו דרשניות היו צדקניות היו" (ילקוט שמעוני, פרשת פינחס, רמז תשע"ג).
המושב חוגלה שבעמק חפר, ליד העיר חדרה, נקרא על שמה של חגלה בת צלפחד.
החוגלה היא גם עוף ממשפחת הפסיוניים, הנפוצה בצפון ובמרכז הארץ.