משמעות השם טוביה היא טובו של האל.
טוביה המקראי (שמו נכתב בחולם) היה אחד מבני הגולה שנזכרו בספר זכריה. על פי הכתוב נצטווה הנביא זכריה לקחת מהם כסף וזהב כדי להכין עטרה לכהן הגדול:
טוביה היה כנראה אחד מאבות משפחת בני טוביה, הנזכרים בספרי עזרא ונחמיה.
ספר טוביה הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, הנכלל במסגרת הספרים החיצוניים. הספר עוסק בגמילות חסדים, והוא רצוף במעשי נסים ובתפילות של גיבוריו: אב בשם טובי, ובנו – טוביה.