בת לדת היהודית.
הדמות 'יהודית' נזכרת במקרא, כשם אשתו של עשיו, שהכעיסה את הוריו, יצחק ורבקה:
דמות מפורסמת יותר בשם זה היתה יהודית, על עלילותיה מסופר ב'ספר יהודית' ששייך לאסופת "הספרים החיצוניים" לתנ"ך. יהודית, שהייתה עשירה ויפה, הצליחה לחדור למחנה האוייב האשורי ולהביא למותו של שר-הצבא הולופרנס. היא עשתה זאת לאחר שהוא השתכר ונרדם במשתה שערך לכבודה. היא כרתה את ראשו, והביאה לידי נסיגת צבא האויב.
סיפורה של יהודית נקשר לחג החנוכה בשל המסורת שהיא חיה בימי החשמונאים, וכן מפני שעל-פי המסורת היום בה הרגה את הולופרנס היה א' בטבת שחל בחנוכה.
השם "יהודית", מדגיש את הזהות הלאומית או הדתית, ורומז במשמעותו להכרת תודה.
שם זה מתאים לבנות שנולדו במהלך חג החנוכה.
להרחבה ראו 'יהודה'.