מאגר השמות

אבן החן היפה היקרה והנחשבת ביותר. היהלום הוא מינרל קשה, צבעו הוא לרוב שקוף או לבן. הוא מיוחד בכך שהוא החומר הקשה ביותר בטבע. היהלום משמש לתעשייה וכן לתכשיטים.

השם יהלום מקובל לבנים ולבנות ומבטא את התחושה כי הילד יקר ומיוחד להוריו.

היהלום מוזכר במקרא כאחד מ-12 אבני החושן שנשא הכהן הגדול על ליבו כסמל ל-12 שבטי ישראל :

"וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי: נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם" (שמות כ"ח 19).

(יצוין כי על פי פרשנויות רבות אין היהלום המקראי היהלום המוכר לנו בשם זה כיום). אבן זו יוחסה לשבט זבולון, ולכן יכול השם 'יהלום' להלום להנצחת זכרו של אדם בשם זה.

במסורת היהודית מופיעות אבנים יקרות בעיקר בהקשר של תכשיט החושן שענד הכהן הגדול בבית המקדש. 'חושן המשפט' היה מעין תכשיט מרובע שנלבש על חזהו של הכהן הגדול מעל ה'אפוד', אפודה. החושן היה עשוי בדים יקרים (זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני, שש) ובתוכו שובצו 12 אבנים טובות, כאשר כל אבן יצגה את אחד משנים עשר שבטי ישראל. שמות השבטים נכתבו תחת האבנים, בהתאמה. בדרך זו נכחו כל שבטי ישראל באופן סמלי בבית המקדש כל הזמן ביחד עם הכהן הגדול. החושן נחשב ל'אורים ותומים', המאפשר לקבל תשובה מן האלוהים בשאלות שונות כגון הכרעה אם לצאת למלחמה. התשובה האלוהית ניתנה לכהן הגדול באמצעות נצנוץ האותיות שעל האבנים היקרות.

התורה מפרטת בדיוק את מבנהו של החושן:

"וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ". בתוך החושן הוצבו ארבעה טורי אבנים: בטור הראשון שובצו "אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת"; בטור השני שובצו "נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם"; בטור השלישי – "לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה"; וברביעי – "תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה". (שמות כ"ח 15-20).

מופיע בתרגום אונקלוס בוריאציה המוזרה משהו "סבהלום". חוקרים מסוימים סוברים כי אונקלוס התכוון ליהלום. אחרים חושבים, כי הוא מרמז לאבן של סביאה ושתייה. האבן המזוהה עם יין ואלכוהול היא האמתיסט (amethyst), הנקראת בעברית גם אחלמה.

על פי המיתולוגיה היוונית קיבלה אבן האמתיסט את צבעה מטיפות יין שנטפו מגביעו של דיוניסוס. אל היין הקפריזי כעס על בני האדם, שהפסיקו להאמין בו וחוקקו חוקים נגד שתיית יין. הוא נשבע שיעניש את האדם הלא שיכור הראשון שייקרה בדרכו. אמתיסט היתה נערה תמה וזכה שמעולם לא שתתה שיכר. דיוניסוס הכועס ביקש להכותה. אמתיסט התפללה לארטמיס, האלה הפטרונית של הבתולות, וארטמיס חשה לעזרתה והפכה אותה לאבן קוורץ טהורה ושקופה. כשראה דיוניסוס את הדבר, הבין שכעסו לא היה מוצדק. הוא החל לבכות וגביע היין שלו נשמט מידו. מן הגביע נטפו כמה טיפות על אבן הקוורץ הלבנה וצבעו אותה בצבע סגול עז.

תרגום המלך ג'יימס לתנ"ך לא מקבל את התיאוריה כי מדובר באמתיסט, ומתרגם בפשטות diamond. אך כמעט כל המקורות האחרים רומזים כי לא מדובר באבן המודרנית המוכרת כיהלום. תרגום JPS לתנ"ך מתרגם emerald, כאמור אזמרגד, אבן בגווני כחול ירוק. אחרים מציעים כי מדובר בישפה, אופל או קוורץ שקוף.