שם תנכי. יעל היתה אשה אמיצה שבתושיה רבה הביאה למותו של סיסרא שר צבא יבין, בתקופת השופטים:
על-פי הכתוב היא הזמינה אותו להיכס לאוהל, השקתה אותו חלב, ועל-ידי כך הרדימה אותו, ואז רצצה את ראשו.
היעל הוא בעל-חיים מדברי ויפה. היעל מתאפיין ברגליו הקלות המאפשרות לו לדלג בקלילות על מצוקים תלולים:
'יעל' הוא גם שמו של ישוב בחבל התענך שבגליל.
השם 'יעל' מבטא תכונות של אצילות וחכמה לצד קלילות וטבעיות.