מקור השם 'מרים' במקרא. 'מרים' היתה אחותו הגדולה של משה רבינו. היא היתה זו שבדרך מחוכמת דאגה להשיבו מבת פרעה שמצאה אותו ביאור, לחיק אימו בטענה שהיא תוכל להניקו (שמות פרק ב'). מרים היתה נביאה בזכות עצמה. לאחר שירת הים ששרו בני-ישראל מסופר שמרים הנהיגה את הנשים בתופים ובמחולות בשיר משל עצמן.
מרים נודעה גם כמי שבזכותה היתה לבני ישראל באר נסית בשנות נדודיהם במדבר. באר זו נקראה 'באר מרים', ועל פי האגדה היא נעלמה עם מותה של מרים.
"והבאר, בזכות מרים. .. והיאך היתה הבאר עשויה? סלע, כמין כוורת היתה, ומתגלגלת ובאת עמהם במסעות, וכיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד היה אותו הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד, והנשיאים באים ועומדים על גביו ואומרים 'עלי באר' והיתה עולה" (במדבר רבה, מהדורת וילנא, פרשה א').
בשורש השם 'מרים' קיים יסוד של הרמה, ושם זה מסמל מנהיגות ותושיה. השם 'מרים' כולל את אותיות המילה מים, אכן סיפור חייה של מרים זורם ונמשך עלי מים: החל מהיאור, דרך ים סוף וכלה בבאר מרים. המים מסמלים טוהר, זרימה, רעננות, התחדשות, קיום וחיים.
