שם לבנים.
השם נבו מוזכר בתנ"ך מספר פעמים כשמם של מספר אתרים.
האתר הידוע מכולם הוא הר נבו, בו על פי המסופר צפה משה על ארץ ישראל אליה לא זכה להכנס:
במקום זה גם נפטר משה ומקום קבורתו לא נודע. במשך אלפי שנים מזוהה המקום עם הר בירדן, בקרבת ים המלח, המשקיף לעבר ארץ ישראל.
נבו מוזכר גם כמקום ישוב בארץ מואב, בעבר הירדן המזרחי. השבטים ראובן, גד וחצי משבט המנשה ביקשו להתיישב בצד זה של נהר הירדן והישוב נבו נכלל בנחלתו של ראובן:
על פי מצבת מישע, כתובת ארכיאולוגית מהמאה ה-9 לפני הספירה, נכבשה עיר זו על ידי מישע בנו של כמוש מלך מואב והפכה לעיר מואבית.
כמו כן, מוזכרת נבו כאחת הערים ביהודה בה ישבו יהודים שחזרו מגלות בבל, יחד עם זרובבל: