מאגר השמות

שם מקראי.
נועה (בכתיב חסר: נעה) היתה אחת מחמשת בנותיו של צלופחד שהיו ידועות בחכמתן ותושיתן. בתקופתן היה מקובל שבן זכר יורש את אביו. אביהן מת ללא יורש, והן ביקשו לרשת את נחלתו. פסק הדין בעניינן היה תקדימי והשפיע על סדרי הנחלה והנישואים בעם-ישראל במשך דורות.

"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֵאמֹר: אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר… וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן?! תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במדבר כ"ז 1-4).

חז"ל שיבחו את בנות צלופחד שבניגוד לבני דורן שפקפקו בכניסה לארץ ישראל, והביעו רצון לשוב למצרים, הן ראו את עובדת הכניסה לארץ כמוגמרת, ועוד כשהיו במדבר, פנו למשה בתביעה על זכותן לנחלה. זכות שעתידה היתה להתממש רק אחרי שנים.
"רבי נתן אומר: יפה כח נשים מכח אנשים. אנשים אמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה", ונשים אמרו "תן לנו אחוזה". בנות צלפחד חכמניות היו דרשניות היו צדקניות היו" (ילקוט שמעוני, פרשת פינחס, רמז תשע"ג).

השם 'נועה' הוא סמל לחכמה ומבטא אהבה לארץ וערבות משפחתית.