מאגר השמות

סיון, שם המקובל לבנים ולבנות, מקורו בשם החודש הפותח את הקיץ – חודש סיון.

מקורו של שם החודש בשפה האכדית, מן המילה siw(m)anu, ומשמעותו היא כנראה מן המילה הקרובה "סימן", "סימנו" של החודש. או 'זמנו ומועדו' של החודש. כלומר, חודש שיש בו סימנים וזמנים – חגים ומועדים.

ואכן, זהו חודש שיש בו חג חשוב – חג השבועות, חג מתן תורה.
חג השבועות נקרא בתורה "חג הקציר" (שמות כ"ג 16), ואכן חודש סיון הוא התקופה בה קוצרים החקלאים את החיטה. ג השבועות נקרא גם "חג הביכורים", משום המצוה שכתובה בתורה להביא אל המקדש את ביכורי פרי האדמה (הפרות הראשונים, ה'בכורים'). ומתי מובאים הביכורים? בדיוק 50 ימים אחרי חג הפסח, כלומר בתאריך ו' בסיון:

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת… תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" (ויקרא כ"ג 15-16).

חג השבועות נקרא גם 'חג מתן תורה', משום שבחישוב התאריכים שמיציאת מצרים (בחג הפסח) ועד מעמד הר סיני, שבו ניתנה התורה, יוצא תאריך זה בחודש סיון. לכן, פירשו חכמים את שם החודש 'סיון' כקשור למדבר 'סין' (עם הקשר לנחל 'צין') או להר 'סיני', ואף ל'סנה' שאותו ראה משה רבנו בדרך לקבלת השליחות של הוצאת העם ממצרים.
סין (בגימטריה 120, שנות חייו של משה) + האות ו' (תאריך מתן תורה, הששי בחודש) = סיון.
הסבר נוסף לשם 'סיון' הקשור במתן התורה, רואה קשר בין המילה 'סיון' למילה 'זיו' (חילוף אותיות שורקות – ס' וז'). אף על פי ש'חודש זיו' הוא דווקא חודש אייר, גם חודש סיון נקרא בשם זה על שם הזיו והאור שהביאה איתה התורה לעולם בחודש סיון.

חודש סיון מוזכר בתנ"ך בשמו, במגילת אסתר, כתאריך המהפך, שבו מבוטלת גזירת המן האגגי, והיהודים מקבלים רשות להילחם באויביהם ולהינצל מהשמד:

"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל-הַיְּהוּדִים…" (מגילת אסתר, ח', 9).

סיון נחשב לחודש השלישי ולא התשיעי, משום שהספירה התנ"כית מתחילה מחודש 'ניסן' – החודש שבו היתה יציאת מצרים (חג הפסח) ועם ישראל הפך לעם חופשי, ולא מחודש 'תשרי' ומחג ראש השנה, כפי שאנחנו רגילים לספור היום.

השם סיון מוכר לקהל הישראלי בעיקר משירם של שמוליק צ'יזיק ויגאל בשן: "אם תזכרי אותי סיון, האם תקדישי לי קצת זמן…". 'ילדים של סיון' מסמלים את הקיץ, האופטימיות, הצחוק וחדוות החיים, כפי שכותב עליהם דוד ברק בשירו 'הילדים של סיון', בו מסמלים ילדים אלה את האופטימיות והחיים בעולם שנצרב בשמש הקיץ: "הילדים של סיון נולדו כשהשמש זרחה, העולם בלבן צחק בחדווה ושמחה. במזל תאומים נאחזו הילדים, בימים של חמה ושרב, בסימן של קייצים ורוחות הקדים, עת נשרף היקום ונצרב".