השם עטרה הינו שם עברי קדום המופיע בספר דברי הימים:
על פי המפרשים, אותה עטרה נקראה בשם זה כיוון שהייתה בת מלכים וירחמאל נישא לה כדי להתעטר בה.
פירוש המילה עטרה בעברית הוא כתר, זר, ובהשאלה – אות כבוד והדר. העטרה הקדומה היתה סוג של כתר אשר חבשו מלכים החל מהתקופה ההלניסטית, והיום מדובר בכתר קטן אשר חובשים מדי פעם אנשים ממשפחות מלוכה.
הביטוי "עטרת" מוזכר פעמים רבות בתנ"ך ובמדרשים. כך, לדוגמא נאמר בספר משלי:
פרוש הפסוק לפי רש"י הוא שהסבים חשים כבוד כאשר נכדיהם הולכים בדרך טובה, והנכדים מתפארים במעלותיהם של סביהם.
ב"שיר הכבוד", פיוט הנאמר בבתי הכנסת בשבת, מופיעה פעמיים המילה עטרת בכדי לומר מתאר כי תפילותיו ומעלותיו של עם ישראל, מהווים עטרה וכבוד לאל:
בתחום אחר, משמשת המילה עטרה לציון השכבה העליונה של כוכב שמש, והיא נקראת גם "הילת השמש". ניתן לראות את העטרה רק בזמן ליקוי חמה.
