המילה פורת אינה מוכרת מן העברית המודרנית כשלעצמה, אולם מהדהדות בה מלים שונות בעלות משמעויות חיוביות, כגון פרי, פרות, פריון, פאר ועוד.
במקרא מופיעה ברכת יעקב לבניו לפני מותו, ואת בנו יוסף מאשתו האהובה רחל הוא מברך כך:
פרשני התנ"ך הרבו לעסוק בשאלות פרשנותה של המילה פורת, והעלו מספר השערות:
פרשן התנ"ך רש"י מבין את המילה 'פורת' כמקבילתה של המילה 'חן'. כלומר, כלומר, יוסף הוא אדם מלא חן, 'בן חן' והברכה 'בן פורת עלי עין' פירושה כי "חנו נטוי על העין הרואה אותו".
פרשנים אחרים ראו הקבלה בין 'פורת' לבין 'פארות' שהם ענפים. כלומר – בן פורת הוא מי שישתרגו ממנו ענפים רבים ויעמיד צאצאים (כגון השימוש היום בבטוי 'אילן יוחסין'). פרשנות זו מתחברת גם למילים 'פריון', 'פריה ורביה' ו'פירות' שניתן לשמוע במילה 'פורת', כפי שכותב ר' סעדיה גאון: "ויוסף בן פורה כענף הפורה על עין מים שיש לו שרשים שנתפשטו עלי חומה".
פרשן התנ"ך רמב"ן מחבר את המילה 'פורת' למילה 'פורנא' שפירושה 'שבח' ונעשה בה שימוש בעיקר בהקשר של תועלת והצלחה כספית. כלומר 'בן פורת יוסף' היא ברכת שבח, הצלחה ופרנסה ליוסף.
כיום מרבים להשתמש בביטוי 'בן פורת יוסף' כביטוי של מחמאה והודיה על בריאות, יופי, תבונה ותכונות חיוביות אחרות בילדים קטנים.
אפשרות נוספת היא ליצירת קשר בין המילה 'פורת' לבין המילה הארמית 'פורתא' שפירושה קטן. כפי ש'נחמה פורתא' היא נחמה קטנה.
בקריאת השם 'פורת' לבן מבקשים הוריו לאחל לו את כל התכונות הללו – חנניות, פריון, הצלחה, התרחבות ופאר, כפי שביקש יעקב לאחל לבנו יוסף.
