משמעות המילה 'רואי' היא – הרואה אותי.
במקרא מוזכרת המילה רואי בשם 'אל ראי' שהעניקה הגר למלאך ה' שנגלה אליה במדבר:
משמעותו של השם היא האל הנִרְאֶה, או האל הרואה את הכל.
'באר לחי ראי' הוא שמה של באר הנזכרת בסיפור בריחתה של הגר למדבר. על פי המדרש, שם זה ניתן לבאר כזכר להתגלותו של מלאך ה' להגר. מאוחר יותר נזכר נווה מדבר זה כמקום מושבו של יצחק:
הביטוי 'טוב ראי' משמש במקרא לציון אדם שמראהו טוב ויפה, כדוד המלך: