שמשון הוא אחרון השופטים בספר שופטים (פרקים י"ג-ט"ז), בן לשבט דן. שמשון שפט את עם ישראל כעשרים שנה, ונלחם בפלשתים. בשונה משופטים אחרים, שמשון הושיע את עמו בכוח גבורתו בלבד, וללא כל סיוע מבני שבטו. הוא הצטיין בכוחו הגופני הרב, ועל כן נודע בכינוי העממי "שמשון הגיבור".
הקוראים לבנם בשם שמשון מאחלים לו שיהיה אדם גיבור ואמיץ, בעל יכולת לגייס את כוחותיו לפעולה למען הכלל.
על פי המתואר בתנ"ך, נבחר שמשון למנהיג עוד בטרם נולד, והוריו התבשרו על ידי מלאך כי הוא עתיד להיות "נזיר אלוהים":
ואכן, מיום שנולד, החלה רוח ה' מפעמת אותו:
כל זמן שהוא שמר על נזירותו, חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלשתים. בפרקים י"ד-ט"ו מתוארים מעלליו הרבים של שמשון, ובהם הריגת האריה, החידה שחד לפלשתים, הבערת שדות הפלשתים באש שנקשרה לזנבות 300 שועלים והריגת 1000 איש בלחי חמור. אך אהבתו לנשים נכריות הכשילה אותו, וכשדלילה גזרה את שערותיו של שמשון, סרה ממנו רוח ה' והוא נמסר לפלשתים ועונה על ידם. כששערותיו צימחו וכוחו התחדש הצליח שמשון למוטט את מקדש דגון על פלשתים רבים, אך הוא מת יחד עמם תוך אמירתו המפורסמת: "תמות נפשי עם פלשתים" (פרק טז, 30).
שמשון פעל במיוחד באזור בית שמש, בין צרעה ואשתאול. באזור קיימים מספר אתרים הקרויים על שמו, ובהם "צומת שמשון" השוכן מצפון לבית שמש, וכן מערת שמשון ומצוקי שמשון בשמורת נחל שורק שבהרי ירושלים.
