מאגר השמות

השני הוא צבע אדום זוהר המשמש לצביעת חוטים ובדים.

השני מוזכר עשרות פעמים במקרא, בעיקר בהתייחסות ליצירת פרטי המשכן והמקדש ובגדי הכהנים:

"וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (שמות ל"ט, א').

בשל צבעם החזק נעשה שימוש בחוטי השני גם לסימון ולזיהוי. כך לדוגמא, סימנו המיילדות את הבכור מבין תאומים, וכך גם סימנה רחב את ביתה ביריחו, על מנת שיהושע ואנשיו יוכלו לזהותו ולא לפגוע בה:

"הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה" (יהושע ב', י"ח).

עוד ניתן לראות כי השני סימן גם יופי וגם חום – במגילת שיר השירים מוזכר השני בתיאור יופיה של הכלה:

"כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים ד', ג'),

ובפיוט 'אשת חיל', המושר בכל ערב שבת, מוזכרים השָׁנִים, כלומר בגדי השני, כבגדים המחממים את בני משפחתה של האשה ושומרים עליהם מן הקור:

"לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" (משלי ל"א, כ"א).