אליאב הוא שם מקראי, המופיע בתנ"ך כשמן של שתי דמויות – האחת, נשיא שבט זבולון, והשניה, אחיו הבכור של דוד המלך. מהכתובים עולה כי אליאב בן ישי אחי דוד היה יפה תואר וגבה קומה. כשראה אותו שמואל הנביא לראשונה טעה וחשב שהוא המיועד לתפקיד מלך ישראל, כפי שעולה מקריאת ההתפעלות שהוא משמיע:
השם אליאב מורכב מן המלים 'אלי' (האלוהים שלי) ו'אב'. כלומר, האל הוא האבא שלי. בכך מבטא השם את תחושת הקשר של ההורים אל האל, כקשר אישי של אב לבנו. בנתינת שם זה ההורים מצהירים על השותף השלישי שלהם ביצירת בנם – האל, כדברי המדרש: "שלושה שותפים לאדם – אביו, אמו והקדוש ברוך הוא".
מקובל גם לתת את השם אליאב לזכר אב שנפטר מן העולם.