אסנת המקראית היתה אשתו של יוסף בנו של יעקב,
בפסוק זה מתואר כיצד נישואיהם של יוסף ואסנת היו מעין נישואים פוליטיים, שהתבצעו במצוות פרעה מלך מצרים, כחלק מהתהליך של הפיכת יוסף לשליט משנה למלך.
למדרש יש הסבר אחר לזהותה של אסנת. על-פי המדרש (פרקי דרבי אליעזר ל"ז), אסנת היתה הבת שנולדה לדינה לאחר שזו נאנסה על-ידי שכם בן-חמור והרתה לו (ומכאן השם אסנת, על-שם האסון…). אחיה של דינה התביישו והרחיקו את התינוקת מהמחנה שלהם, לא לפני שעדו על צווארה מעין קמיע המגולל את סיפור חייה ואת ייחוסה. לאחר תלאות רבות הגיע הילדה למצרים, שם גדלה ובאורח פלא ניתנה דווקא ליוסף, אחי-אימה, לאשה. חז"ל הירבו לשבח את אסנת על הכבוד שנתנה ליעקב אבינו כשזה ירד למצרים, ועל דברים נוספים.