שמו של אחד הנביאים המרכזיים בתקופת שיבת ציון:
ספרו, הקרוי על שמו, כלול בנביאי תרי-עשר, והוא כולל בעיקר קריאות עידוד לבניין בית המקדש השני.
נראה כי חגי היה אדם מכובד, וכי ראה את חורבן הבית הראשון. בכתבי הרמב"ם מוזכר חגי כאחד מאנשי הכנסת הגדולה שהיו בעלי סמכות בפסיקת הלכה: "בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה והם: חגי זכריה ומלאכי… והרבה חכמים עמהם תשלום מאה ועשרים זקנים" (הרמב"ם, בהקדמה לפירושו למשנה). ואכן בתלמוד מצוטטות הלכות שנאמרו על פי המסורת על ידו.
השם 'חגי' מבטא כמיהה לבניין בית המקדש, ומתאים במיוחד לבנים שיום הולדתם חל בחגים.
שם מקביל לבת הוא 'חגית'.