מאגר השמות

מטר הוא גשם, סמל לברכה ולשפע.
במקרא אזכורים רבים של ירידת המטר כאות לברכה, וברית בין האל לבני האדם. במקרא מופיע קשר הדוק בין התנהגותו של האדם לירידת הגשמים בעתם: התנהגות מוסרית וראויה תביא בעקבותיה ממטרים ושפע תבואה. לעומתה, התנהגות שאינה מוסרית תגרור בעקבותיה בצורת ועצירת גשמים. ב"קריאת שמע", תפילה הנאמרת בבוקר, בערב ולפני השינה מוזכר הקשר שבין המעשים הטובים של עם ישראל לירידת הגשמים:

"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יא, יד).

ייחודה של ארץ ישראל מופיע אף הוא בהקשר למטר. בניגוד לארץ מצרים בה זורם הנילוס ומספק את צרכי החקלאים באופן רציף ויומיומי, מתאפיינת ארץ ישראל במיעוט יחסי של מים זמינים ולכן גדל בה הצורך של החקלאים להתפלל אל האל בבקשת גשמים:

"וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים יא, יא)

מציאות זו מבטיחה קיומו של קשר רציף בין העם לאלוהיו.
המטר מכונה גם "אוצרו הטוב" של האל המעניק אותו ומברך בו את ישראל:

"יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב- אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ.."(דברים כח, יב).

בשל חשיבותו העצומה של המטר לחקלאות בישראל, התווספה אל "תפילת העמידה" הנאמרת שלוש פעמים ביום בקשה מיוחדת על המטר. הבקשה "ותן טל ומטר לברכה" נאמרת החל מז' חשוון (תחילת החורף) ועד פסח.

המשורר המפורסם ר' שלמה אבן גבירול (המאה ה-11, ספרד) מזכיר את הברכה שמביא איתו המטר בפיוט "שפעת רביבים" הנאמר בשמיני עצרת (היום האחרון בחג סוכות) במסגרת "ברכת הגשם"- ברכה לחורף גשום רווי בממטרים:

"שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו…"