מאגר השמות

מידת נפח או כלי למדידת כמות של עשירית האיפה: "זה הדבר אשר ציוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגולגולת … והעומר עשירית האיפה הוא" (שמות טז 16, 36).
בזמן שהיה בית המקדש קיים בירושלים הוקרב העומר הראשון של השעורים כקרבן בחג הפסח, ואילו החיטים הראשונות (שנחשבו מאכל משובח יותר) הוקרבו על המזבח בחג השבועות. על כן התקופה שבין פסח לשבועות מכונה 'ספירת העומר'.

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי אדוני לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת … וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כ"ג 10-15 , פסוקים נבחרים).

פירוש נוסף למילה "עומר", הוא מלשון עורם, ערימה או אלומה של שיבולים.
ה'עומר' מתקשר גם לחסד. אחת ממתנות העניים היא ה'שיכחה' – חובת האדם להשאיר בשדה עומר ששכח לאסוף, על מנת שהעני יבוא אחריו, יאסוף אותו ויהנה ממנו:

"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ. לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ אדוני אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" (דברים כ"ד 19).
'עומר' הוא גם שמו של ישוב קהילתי ממזרח לבאר-שבע.

השם 'עומר' מתאים לילידי האביב במיוחד לילדים שמועד לידתם בין פסח לשבועות.