שם ארמי. שמו של חכם מחכמי בבל. דבריו מופיעים במדרשים ובתלמוד. ר' אבהו הוערך מאד על ידי הרומאים בני תקופתו, הוא נהג להתפלמס עמם ולהוכיח להם את שיטתו הדתית. אף על פי שהיה ר' אבהו חכם ויפה, נחשב לאדם עניו במיוחד:
"ר' אבהו כשהיה בא מן הישיבה לבית הקיסר, היו יוצאות המטרוניות של בית הקיסר לקראתו ופותחות לו כך: גדול עמו, דבר אומתו, נר המאור, בואך לשלום!" (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז עמוד א', תרגום מתוך 'ספר האגדה').
"שופריה (-יופיו של) דר' אבהו מעין שופריה (-יופיו של) דיעקב אבינו" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד עמוד ב').

שם זה יכול לשמש להנצחת אביו של אחד מהורי הילד, מתוך תחושה שהתינוק הוא המשך לאב: אבא-הוא.