דמותה המקראית של אבישג היא של סוכנתו-משרתתו של דוד המלך אשר סייעה לו בזקנתו ובאחרית ימיו. אבישג הצטרפה לארמונו של דויד כאשר

"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (מלכים א', א' 1).

אז החליטו משרתיו לחפש לו סוכנת שתשמשו ובחרו באבישג:

"וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ" (מלכים א', א' 3-4).

סופו של השם מרמז על שגשוג והצלחה. מתן שם זה מבטא את איחולם של ההורים שבתם תצליח בחייה, ותנצל את תכונותיה הטבעיות לטובה.