המילה אֵיתָם שאינה נמצאת בשימוש בעברית המודרנית מופיעה במקרא בשני הקשרים. ההקשר האחד הוא איתם כשם מקום, כמתואר לגבי נדודיהם וחנייתם של בני ישראל בצאתם ממצרים, לפני קריעת ים-סוף:

"וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר" (שמות י"ג 20).

אזכור נוסף ומעט מסתורי למילה איתם מופיע במזמור תהלים:

"גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב (תהילים י"ט 14).

המפרשים רואים במילה 'איתם' מקבילה של המילה 'תם'. כלומר, משורר תהלים מבקש מן האל שיחשוך ממנו את המפגש עם אנשים רעים ועם פשע, וישמור עליו תם ושלם. על-פי לשון חז"ל ניתן להסביר את המילה איתם כמקבילה לאיתן, שכן המ"ם והנו"ן הן ברות החלפה בלשון חז"ל. למידע מפורט על השם איתן, ראו תחת הערך 'איתן'.