צירוף המילים 'אלי' ו'נוי'. השם מסמל את הרגשת ההורים כי בתם היא מתכשיטיו של הא-ל, או לחלופין את תחושותם שהאל הוא להם לנוי. השם אלינוי אינו מופיע במקרא, אולם בשירת הים מובע רצונו של משה רבינו, המשורר ליפות את האל ולהוסיף לו נוי, על-ידי אמירת השירה: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ" (שמות ט"ו 2).