חת מנשות יעקב. בלהה היתה שפחתה של רחל אימנו. משנתייאשה רחל מהאפשרות שתלד החליטה לתת לבעלה יעקב את שפחתה בלהה לאשה, מתוך תקווה שזו תלד לו בנים והם יקראו על שמה:

"וַתֹּאמֶר: הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ, וְתֵלֵד עַל-בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם-אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (בראשית ל' 3).

ואכן, מבלהה נולדו ליעקב שני בנים שהיו לשניים משבטי ישראל, דן ונפתלי. השם בלהה מתאים כדרך להנצחת אשה בשם בלה, או לעברות שם זה.