בעז המקראי היה אבי אבותיו של דויד המלך, בעלה של רות המואביה. הוא היה אדם מכובד ועשיר בדורו.

"וּלְנָעֳמִי מידע (מוֹדָע) לְאִישָׁהּ, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת, אֱלִימֶלֶךְ: וּשְׁמוֹ, בֹּעַז" (רות ב' 1).

הפסוק מתאר את בעז כקרוב משפחתו של אלימלך, בעלה של נעמי, חמיה של רות. עוד על דמותו של בעז על-פי המדרש ראו 'אבצן'. בעז היה גם שמו של אחד משני העמודים החשובים בבית המקדש. על עמודים אלו אומר המדרש כך: "ויקם העמודים יכין ובעז" יכין כנגד הירח (-על פי הכתוב:) "ירח יכון עולם". בועז כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז, שנאמר "ישיש כגבור לרוץ אורח". " המדרש קורא את השם בעז כ'בו עז'- בו כח וגבורה. שם זה מבטא בעל אומץ, כח וגבורה. כמו-כן השם בעז מתאים במיוחד לילידי חודש סיון בו נקראת מגילת רות, שאחד מגיבוריה הוא בעז.