גיא הוא עמק צר ועמוק העובר בין הרים. לעתים קרובות הופך הגיא לאפיק או לערוץ נחל, שכן הוא מהווה נתיב לזרמי השטפונות היורדים מן ההרים. המילה גיא מופיעה פעמים רבות במקרא, בין היתר בתיאור מקום מלחמתם של דוד וגלית
"וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם" (שמואל א, יז, ג).
כמו כן, מופיעה המילה גיא באחד מן הפסוקים היפים והמרגשים שבנבואתו המפורסמת של ישעיהו: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה: וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (ישעיהו מ, ג-ה).
פסוקים אלו נקראים בבתי הכנסת בשבת "נחמו" הפותחת את ימי הנחמה שלאחר תשעה באב. "שער הגיא" הקדום, היה אחד משערי ירושלים בימי הבית הראשון. הוא נזכר לראשונה בימי המלך עוזיהו "וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם" (דה"ב כו, ט),
ובהמשך גם בתיאור סיורו הלילי של נחמיה סביב חומותיה ההרוסות של ירושלים: "וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל לַיְלָה וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה וָאָשׁוּב וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב" (נחמיה ב, טו).
"שער הגיא" של ימינו הוא פתח כניסה צר הממוקם על כביש מספר 1, בדרך העולה מהשפלה אל הרי ירושלים. שם זה ניתן לו כתרגום שמו הערבי של המקום – "באב אל-וואד".
