משמעות המלה דביר היא אולם פנימי בארמון. בתרבות היהודית נתייחד שם זה לתיאור המקום הפנימי והקדוש ביותר בבית-המקדש – 'קודש הקודשים', בו שכנו לוחות הברית בתוך ארון הברית, ומעליהם היו הכרובים:
"וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית-אדוני אֶל מְקוֹמוֹ, אֶל דְּבִיר הַבַּיִת, אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים" (מלכים א ח' 6).
שם זה הוא כעין איחול לרך הנולד שיגדל להיות אדם עם פנימיות עשירה. השם מבטא קדושה, ויש שבוחרים בו כסמל לכמיהתם לבניין בית-המקדש באחרית הימים. במקרא, דביר היה גם שמו של מלך עגלון "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן… וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן" (יהשע י' 3),
וכן שמו של ישוב שנכבש על-ידי אחד השופטים, עתניאל בן קנז: "וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת-סֵפֶר" (שופטים א' 11) .
